רלב"ג על משלי ז כד
<< | רלב"ג על משלי • פרק ז' • פסוק כ"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י
וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לְאִמְרֵי־פִֽי׃
והנה, היה מחכמת זה המשל להיותו מסכים לנמשל, אמרו כי בשוק או בחוץ הלך לזנות, כי זה הפועל מהנפש המתאוה הוא מהדברים אשר הם חוץ מעצם האדם במה שהוא אדם, כי זה הכרח הוא לאדם מצד מה שהוא בהמה לא מצד מה שהוא אדם, ויחס זה אל עת החשך, כי לא יפותה האדם להמשך אל התאוות בשיאור לו באור השכל. ולזה אמר בתחלה וארא בפתאים אבינה בבנים וגו', ועתה בנים שמעו לי וגו':
<< · רלב"ג על משלי · ז כד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.