רי"ף על הש"ס/שבת/דף נח עמוד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רי"ף - רי"ף מסכת שבת - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא


הלכות רב אלפס[עריכה]

מתוך: רי"ף על הש"ס/שבת/פרק כ (עריכה)

יעקב קרחה לפי שאין עושין אותה אלא לגוון:

איתמר חרדל שלשו מערב שבת למחר אמר רב ממחו ביד ואין ממחו בכלי ושמואל אמר ממחו בכלי ואין ממחו ביד אר"א אחד זה ואחד זה אסור ורבי יוחנן אמר אחד זה ואחד זה מותר:

אמר מר זוטרא לית הלכתא ככל הני שמעתא אלא כי הא דאיתמר חרדל שלשו מערב שבת למחר ממחו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף אלא מערב שחליים ששחקן מערב שבת למחר נותן לתוכן שמן וחומץ וממשיך לתוכן אמיתא ולא יטרוף אלא מערב:

שום שריסקו מערב שבת למחר נותן לתוכו פול וגריסין ולא ישחוק אלא מערב וממשיך אמיתא לתוכה מאי אמיתא ניניא אמר אביי ש"מ האי ניניא מעליא לתחלי:

ועושין יינמלין: ת"ר עושין יינמלין בשבת ואין עושין אלונטית איזו היא יינמלין ואיזו היא אלונטית יינמלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ושמן אפרסמון דעבדי ליה לבי מסותא:

מתני'[עריכה]

אין שורין את החלתית בפושרין אבל נותנן בתוך החומץ ואין שורין את הכרשינין ואין שפין אותן אבל נותן הוא לתוך הכברה או לתוך הכלכלה אין כוברין את התבן בכברה ולא יניחנה במקום גבוה בשביל שירד המוץ אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האיבוס:

גמ'[עריכה]

בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי מהו לשרות החלתית בצונן אמר ליה אסור והא אנן תנן אין שורין את החלתית בפושרין הא בצונן מותר אמר ליה מתני' יחידאה היא דתניא אין שורין את החלתית בין בחמין בין בצונן ר' יוסי אומר בצונן מותר בחמין אסור והלכתא כר' ינאי דאמר בין בחמין בין בצונן אסור. ואי שתה מאתמול מותר לשתותו בשבת: ואי שתה יום חמישי ויום ששי מקודם השבת ובשבת לא היה לו שרוי והיה חושש שאם לא ישתה שמא יסתכן מותר לשרות בצונן ומניח בחמה כדי שלא יסתכן כמעשה דרבי חייא בר אבין: מסתמיך ואזיל ר' חייא בר יוסף אכתפי' דרב נחמן בר יצחק בר אחתיה אמר ליה כי מטינן לבי רב חסדא עיילן כי מטא עייליה בעא מיניה מהו לכסכוסי כתונתא בשבתא לרכוכא קא מכוין ושרי או דילמא לאולודי חיורא קא מכוין ואסיר אמר ליה לרכוכא קא מכוין ושפיר דמי כי נפק אתא א"ל מאי בעי מר מיניה א"ל בעאי מיניה מהו לכסכוסי כתונתא בשבתא ואמר לי שפיר דמי אמר רב חסדא האי כתונתא משלפא לדידה מקניא שרי קניא מיניה אסירא דקניא לאו מנא הוא אמר רבא אי כלי קיואי הוא מותר (ושרי) פירוש כלי קיואי כלי אורג אמר רב חסדא האי הוצא דירקא אי חזיא למאכל בהמה שרי לטלטולה ואי לא אסיר אמר רב חייא בר אשי אמר רב האי תליא דבשרא שרי לטלטוליה אבל דכוורי אסיר דכיון דסני ריחיה אסוחי אסח דעתיה מיניה והוה ליה מוקצה מחמת מיאוס ומשום הכי אסור לטלטולה רב לטעמיה דסבירא ליה כרבי יהודה אבל לר"ש מוקצה מחמת מיאוס לית ליה והלכתא כותיה אמר רב חסדא בר בי רב לא לשדר מאניה לאושפיזיה לאחוורי ליה משום דלאו אורח ארעא:

מתני'[עריכה]

גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי דברי רבי דוסא וחכמים אוסרין ונוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת:

גמ'[עריכה]

איבעיא להו רבנן ארישא פליגי או אסיפא פליגי תא שמע דתניא וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה לא יסלקנו


רש"י (ליקוטים)[עריכה]

רבינו נסים[עריכה]

המאור הקטן[עריכה]

שלטי הגבורים[עריכה]

הגהות והערות[עריכה]

הגהות הב"ח[עריכה]