רי"ף על הש"ס/שבת/דף נז עמוד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רי"ף - רי"ף מסכת שבת - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא


הלכות רב אלפס[עריכה]

מתוך: רי"ף על הש"ס/שבת/פרק כ (עריכה)

ציצית לגבי טלית חשיבי ולא בטלי הני לא חשיבי ובטלי.

אמר רבה בר רב הונא מערים אדם על המשמרת ביו"ט לתלות בו רמונים ותולה בו שמרים, אמר רב הונא והוא דתלה בו רמונים, ומאי שנא מהא דתנן מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואף על פי שיש לו שכר ישן מערים ושותה מן החדש ומותר, התם לא מוכחא מילתא הכא מוכחא מילתא:

אמרו ליה רבנן לרב אשי חזי מר האי צורבא מרבנן ורב הונא בר חיון שמיה ואמרי לה רב הונא בר חליון שמיה דשקיל ברא דתומא ומנח בברזא דדנא ואמר לאצנועי קא מיכוינא ואזיל ונאים במעברא ועבר להך גיסא וסייר פירי ואמר למינם קא מיכוינא, אמר להו הערמה בדרבנן היא וצורבא מרבנן לא אתי למיעבד לכתחלה:

מתני'[עריכה]

נותנין מים ע"ג שמרים בשביל שיצולו ומסננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית ונותנין ביצה במסננת של חרדל ועושין יינמלין בשבת ר' יהודה אומר בשבת בכוס ביום טוב בלגין ובמועד בחבית רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין:

גמ'[עריכה]

אמר זעירי נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש אבל עכורין לא ואם היה בין הגתות שעדיין היין תוסס ואינו צלול וגם הוא עכור טורד חבית יינה ושמריה ונותן לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש:

ומסננין את היין בסודרין: אמר רב שימי בר חייא ובלבד שלא יעשה גומא:

ובכפיפה מצרית: אמר רב חייא בר אשי אמר רב ובלבד שלא יגביה מקרקעיתו של כלי טפח:

אמר רבה האי פרוונקא אפומא דכובא כולה אסיר אפלגא דכובא שרי פירוש פרוונקא מטלית אמר רב פפא לא ליהדיק איניש צבאתא אפומא דכוזניתא משום דמחזי כמשמרת: דבי רב פפא שפו שיכרא ממנא למנא בצבאתא א"ל רב אחא מדפתי לרבינא הא איכא ניצוצות ניצוצות בי רב פפא לא חשיבי:

ונותנין ביצה במסננת: תני


רש"י (ליקוטים)[עריכה]

רבינו נסים[עריכה]

המאור הקטן[עריכה]

שלטי הגבורים[עריכה]

הגהות והערות[עריכה]

הגהות הב"ח[עריכה]