רי"ף על הש"ס/סוכה/דף ז עמוד ב

<< · רי"ף על הש"ס · סוכה · דף ז עמוד ב · >>

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים כשרה ובלבד שלא יישן תחתיה:

גמ' אמר רב מחלוקת בנסרים שיש בהן ארבעה טפחים דרבי מאיר אית ליה גזרת תקרה ורבי יהודה לית ליה גזרת תקרה אבל בנסרים שאין בהן ארבעה דברי הכל כשרה ושמואל אמר בשאין בהן ארבעה מחלוקת אבל יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה אין בהן ארבעה ואפילו פחות משלשה קנים בעלמא נינהו אמר רב פפא דכולי עלמא יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה פחות משלשה דבדי הכל כשרה כי פליגי משלשה ועד ארבעה מר סבר כיון דלית בהו שיעור מקום לא גזרינן ומר סבר כיון דנפקי מתורת לבוד גזרינן. והלכתא כשמואל דהא רב פפא כוותיה ס"ל ועוד דסוגיא דשמעתין כוותיה אזלא:

תניא כותיה דשמואל סיככה בנסרים שיש בהן ארבעה פסולה אין בהן ארבעה ר"מ פוסל ורבי יהודה מכשיר ומודה ר' מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהן וכשרה ומודה רבי יהודה שאם נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה כשרה ואין ישנין תחתיו והישן תחתיו לא יצא ידי חובתו:

איתמר הפכן על צדיהן להני נסרים שיש בהן ארבעה רב הונא אמר פסולה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי כשרה איקלע רב נחמן לסורא עול לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ליה הפכן על צדיהן מהו אמר להו פסולה ((בס"י וכן בגמ' ליתא) על כרחך) נעשו כשפודין של מתכת וכן הלכתא:

מתני' תקרה שאין עליה מעזיבה רבי יהודה אומר משום

רבנו ניסים (הר"ן)

פלוגתייהו:

נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים [כשרה: ואין ישנים תחתיו דנסר רחב ארבעה] סכך פסול כדאמרינן בגמ' לרב אליבא דר"מ ולשמואל אליבא דדברי הכל וסוכה כשרה וכגון דיהביה אצל דופן וסכך פסול אינו פוסל מן הצד אלא בד' אמות דאמרינן דופן עקומה:

גמ' מחלוקת בנסרים שיש בהן ארבעה: שרוב תקרות הבית עשויות מהן דר"מ דפסיל אית ליה גזרת תקרה אי מכשרת בהו אתו למימר מה לי לסכך באלו מה לי לישב תחת תקרת הבית שאף הוא בנסרים מקורה וההיא ודאי פסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה:

אבל בנסרים שאין בהן ארבעה: שאין רוב תקרות עשויות מהן לא גזרו בהו:

ושמואל אמר בשאין בהן ד' מחלוקת: ורבי מאיר חייש למיעוטא שיש מיעוט שעושין תקרה מהן:

אין בהן ארבעה: פוסל ר"מ:

ואפילו בפחותה משלשה: בתמיה והא קנים בעלמא נינהו ואם כן במאי מכשר:

אמר רב פפא: הכי קאמר שכל שיש בהן ארבעה דברי הכל פסולה וכו':

שיעור מקום: דאין רשות בפחות מארבעה:

לא גזרינן: משום תקרה דלא חשיבי לעשות תקרה מהן:

כיון דנפקי מתורת לבוד: שאם היה אויר במקום אחד מהם לא מצינן למימר לבוד חשיבי להיות דומות לתקרה וגזרינן כך פרש"י ז"ל והקשו עליו היכי אמרי' דרוב תקרות הבית עשויות מנסרים שיש בהן ארבעה והא אמרינן בפ' הבית והעליה [דף קיז א] מאי תקרה ר' יוסי בר' חנינא אמר קנים וסנאים ויסטני אמר ריש לקיש לווחין ולא פליג מר כי אתריה ומר כי אתריה אלמא אין רוב תקרות מנסרים שיש בהן ארבעה אלא אף מקנים ואין זו קושיא אצלי שהנוהגין בקנים מחברין וקושרין אותן עד שעושין מהן לוח מחובר יותר מד' ומיהו מאי דאמרינן מר סבר כיון דלית ביה שעור מקום לא גזרינן ומר סבר כיון דנפיק מתורת לבוד גזרינן לא אתי להאי פירושא שפיר דהל"ל מר סבר כיון שאין רוב תקרות בכך לא גזרינן ומ"ס כיון דמיעוטן מינייהו גזרינן בהכי לפיכך נראה משום דאין דרך סוכה אלא בעראי ולא בנסרין שיש בהן ד' הוא דגזרי' בהו גזירת תקרה ומש"ה אמרינן דמר סבר כיון דלית בהו שיעור מקום דרך הוא לסכך בהן דעראי הוא דאע"ג דרבי יהודה ס"ל דדירת קבע בעינן אפ"ה אין דרך לסכך אלא בדבר קל ומש"ה אצטריך להאי טעמא ומר סבר כיון דנפקא מתורת לבוד אין דרך לסכך בהן כדי לעשות הכירא בין סוכה לבית הלכך גזרינן:

תניא כוותיה דשמואל וכו' ומודה ר"מ [שאם] יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהן וכשרה: פי' אי בנסרים שאין בהן ד' אתא שפיר דכל שיש ריוח ביניהן כמותן ומניח פסל ביניהן דהיינו פסולת גורן ויקב הכשר לסכך בו כשרה כל הסוכה כדאמרינן לקמן בהמקרה סוכתו בשפודים או בארוכות המטה ואי בנסרים שיש בהן ד' כגון דיהיב נסר ופסל מהאי גיסא ונסר ופסל מהאי גיסא דהוו להו שני פסלים באמצע ומשתריא משום דופן עקומה דסכך פסול מן הצד אינו פוסל אלא בד"א ובהאי גוונא שוו ביה ר"מ ור' יהודה:

ומודה רבי יהודה: אע"ג דאיהו מיקל בשאין בהן ד' מודה הוא בנסר רחב ד' שאם נתנו מן הצד בסוכה שאע"פ שהיא כשרה על ידי דופן עקומה לא יישן תחתיו ותמהני אמאי נקט במן הצד אטו דינא דדופן עקומה [אתא הכא לאשמועינן ובמתני' נמי אמאי קתני לה הכא דהא דינא דדופן עקומה] לקמן קתני ליה במתני' [דף יז א] בבית שנפחת ונ"ל דרבותא אשמועינן דס"ד אמינא כי גזרינן גזירת תקרה ה"מ בסוכה שכולה נסרים ומפסלא כולה דדמיא לתקרה אבל סוכה שיש בה שיעור הכשר סד"א לא גזרינן ביה גזירת תקרה ויהא מותר לישן תחת הנסר קמ"ל:

איתמר הפכן על צדיהן: להני נסרין שיש בהן ארבעה שסכך בהן ולא הטיל רחבו על הסוכה אלא השכיבן על חודן שהוא פחות מג':

פסולה: כדמפרש לקמן דכיון שיש שם פסול עליהן נעשו כשפודין של מתכת שפסולין לסכך בכל ענין שהפכן:

כשרה: דטעמא משום גזרת תקרה וכי האי גונא לא עבדי אינשי תקרה:

מתני' תקרה שאין עליה מעזיבה: סתם תקרה בנסרים שיש בהן ד':

מעזיבה: רצפה ודומה לו בלשון מקרא ויעזבו את ירושלים עד החומה בספר עזרא מלאוה עפר להחזיק החומה ודוקא נקט שאין עליה מעזיבה שאם היה בה מעזיבה לא הוה סגי במפקפק דמעזיבה ועפר סכך פסול נינהו דלאו גדולי קרקע הן:

רבי יהודה אומר: בית שמאי ובית הלל נחלקו בדבר:

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט