רי"ף על הש"ס/נדרים/דף כב עמוד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

גמ' קונם שאני נהנה לכולכם מאן תנא אמר רבא ר' שמעון היא דאמר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד:

מתני' קונם יין שאני טועם שהיין רע למעיים אמרו לו והלא המיושן יפה למעיים הותר במיושן ולא במיושן לבד הותר אלא בכל היין קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב א"ל והלא הכופרי יפה ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו אומרים לו אילו היית יודע שלמחר אומרים עליך כך היא ווסתו של פלוני שמגרש את נשיו ועל בנותיך יהיו אומרים בנות גרושה הן מה ראתה אמן של אלו להתגרש ואמר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר ה"ז מותר. קונם שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה מותר בה לא מפני שהיתה כעורה ונעשית נאה שחורה ונעשית לבנה קצרה ונעשית ארוכה אלא מפני שהנדר נעשה בטעו' מעשה באחד שנדר הנאה מבת אחותו והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה א"ל ר"י בני לזו נדרת א"ל לא והתירו ר"י באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן וכשמת ר' ישמעאל היו נושאות קינה ואומרות בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה וכן הוא אומר בשאול בנות ישראל אל שאול בכינה המלבישכן שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן:

גמ' קונם שאני נושא פלונית כעורה כו'. מעשה לסתור חסורי מחסרא והכי קתני ר' ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשית נאה ומעשה באחד כו' (נדרים סו, ב) תנא שן תותבת היה לה ועשה לה ר' ישמעאל שן של זהב משלו וכד שכיב פתח עליה ההוא ספדנא בנות ישראל אל ר' ישמעאל בכינה:

ההוא דאמר לה לדביתהו קונם שאת נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לר' יהודה ור"ש. רבי יהודה טעים ור"ש לא טעים. ר' יהודה טעים אמר ק"ו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו מספק אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים ואני על אחת כמה וכמה. ר"ש לא טעים אמר ימותו בני האלמנה ואל יזוז שמעון מכבודו ועוד כי היכי דלא לירגל למינדר:

ההוא דאמר לדביתהו קונם שאת נהנית לי עד שתרוקי בר"ג א"ל ר"ג אתאי ורוקי אתא' ורקקה אלבושיה א"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא האי לזילותא קא מיכוין א"ל אמנא דר"ג זילותא רבתא היא:

ההוא דאמר לדביתהו קונם שאת נהנית לי עד שתראה מום יפה שביך לר' ישמעאל ברבי יוסי א"ל שמא ראשה נאה א"ל סגלגל שמא שערה נאה דומה לאניצי פשתן שמא עיניה נאות טרוטות הן שמא אזניה נאות כפולות הן שמא חוטמה נאה כלום הוא שמא צוארה נאה שקוע הוא שמא שפתותיה נאות עבות הן שמא כרסה נאה צבה היא שמא רגליה נאות רחבות הן כשל אווז שמא שמה נאה לכלוכית שמה א"ל יפה קורין לה לכלוכית שהיא מלוכלכת במומין ושריה:

ההוא בר בבל דסליק לארעא דישראל נסב אתתא אמר לה בשילי לי תרין טלופחי בשילא ליה תרי טלופחי רתח עלה למחר אמר לה בשילי לי גריוא בשילא ליה גריוא א"ל זילי אייתי לי תרי בוציני אזלת ואייתא ליה תרי שרגי א"ל זילי תברי יתהון אריש בבא אזלא ותברת יתהון ארישא דבבא בן בוטא אמר לה מה דין דעבדת א"ל כך ציוני בעלי אמר לה בתי את עשית רצון בעלך המקום יוציא ממעיך שני בנים כבבא בן בוטא:

הדרן עלך פרק רבי אליעזר

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף  

הלכות נדרים לרמב"ן

הלכות נדרים (רמב"ן)

ריטב"א

פירוש הריטב"א להלכות נדרים