רי"ף על הש"ס/נדרים/דף ג עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאעליה בחדא. סבר לה [כוותיה] בחדא, דלית ליה מכלל לאו וכו'; ופליג עליה בחדא, בקרבן.
רב אשי אמר: הא דאמר "לחולין", הא דאמר "לא חולין", דמשמע לא ליהוי חולין אלא קרבן:
מתניתין
(נדרים יג, א) האומר "קרבן", "עולה", "מנחה", "חטאת", "שלמים", "תודה", "שאני אוכל לך", אסור; ורבי יהודה מתיר.
"הקרבן", "כקרבן", "קרבן", "שאוכל לך", אסור.
"לקרבן לא אוכל לך", רבי מאיר אוסר.
האומר לחבירו: "קונם פי מדבר עמך", "ידי עושות עמך", "רגלי מהלכות לך", אסור:
גמרא
רבי מאיר אוסר. והתניא, מודים חכמים לרבי יהודה באומר: "הא קרבן", "הא עולה", "הא חטאת", "הא מנחה", "הא תודה", "הא שלמים", "שאוכל לך", מותר, שלא נדר זה אלא בחיי קרבן? לא קשיא, הא דאמר "הא קרבן", [והא דאמר "הי קרבן". אמר "הא קרבן", אסור; אמר "הי קרבן", מותר. מאי טעמא?] חיי קרבן קאמר, וכן הלכתא.
פי מדבר עמך. ורמינהי, חומר בשבועות מבנדרים, ובנדרים מבשבועות. חומר בנדרים, שהנדרים חלים על דבר מצוה כדבר רשות, מה שאין כן בשבועות; וחומר בשבועות, שהשבועות חלות בין על דבר שיש בו ממש, ובין על דבר שאין בו ממש, מה שאין כן בנדרים? באומר "ייאסר פי לדיבורי, ידי למעשיהן, ורגלי להילוכן". דיקא נמי דקתני "פי מדבר עמך", ולא קתני "שאיני מדבר עמך", שמע מינה:
הדרן עלך כל כנויי נדרים
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הלכות נדרים לרמב"ן
ריטב"א
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)