רי"ף על הש"ס/מועד קטן/דף ב עמוד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

ויוצאין ((ס"א ל"ג) אף) על הכלאים:

גמ' ומתקנין את המקולקלות אמר רבי (בגמ' הגירסא ר' אבא) אבהו שאם היתה עמוקה טפח מעמידה על ששה טפחים אביי שרא להו לבני בי הרמך לסחופי נהרא רבי ירמיה שרא להו לבני סבותא למברא להו נהרא טמימא רב אשי שרא להו לבני מתא מחסיא לאקדוחי נהר בירן אמר כיון דרבים שתו מיניה כדרבים נינהו ותנן עושין כל צרכי הרבים:

ומתקנין את קלקולי המים שברה"ר וחוטטין אותן: חטיטה אין חפירה לא אמר ר' יעקב א"ר יוחנן לא שנו אלא שאין רבים צריכים להם אבל רבים צריכין להם אפילו חפירה נמי מותר וה"ה לבורות שיחין ומערות של רבים ובורות שיחין ומערות של יחיד חוטטין אותם ושפין את סדקיהן אבל לא חופרים אפי' כשהיחיד צריך להם ואם אינו צריך להם אין חוטטין אותן ואין שפין את סדקיהן ואין צריך לומר שאין חופרין אבל כונסין לתוכן מים ואע"פ שאינו צריך להם:

ועושין כל צרכי הרבים: ת"ר יוצאין לקווץ את הדרכים ולתקן את הרחובות ואת האיסטרטות ולמוד את המקואות כל מקוה שאין בה מ' סאה מרגילין לתוכו ארבעים סאה ומנין שאם לא יצאו ולא עשו כל אלו שכל דמים שנשפכים שם מעלה עליהם הכתוב כאילו הם שפכום שנאמר (דברים, יט) והיה עליך דמים:

ומציינין על הקברות. א"ר שמעון בן פזי רמז לציון הקברות מן התורה מנין ת"ל (יחזקאל, לט) וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון רבי אבהו אמר מהכא (ויקרא, יג) וטמא טמא יקרא טומאה קוראה לו ואומרת לו פרוש אביי אמר מהכא (שם יט) ולפני עור לא תתן מכשול:

ויוצאין אף על הכלאים:

מ"ש בחולו של מועד א"ר (בגמ' וברא"ש אי' ר' יעקב) עקיבא א"ר יוחנן משום שכר פעולה דמוזלי גבן:

מתני' ר' אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקו את כל השדה כולה זרעים שלא שתו מלפני המועד לא ישקום במועד וחכמים מתירין בזה ובזה:

גמ' אמר רב יהודה ואם היתה שדה מטוננת מותר תניא נמי הכי וכו' ומסתברא דהלכתא