רי"ף על הש"ס/מגילה/דף יד עמוד א

<< · רי"ף על הש"ס · מגילה · דף יד עמוד א · >>

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

(מגילה כד, א) ואם היו שלשתן שלש פרשיות קורין אחד אחד. מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן:

גמ' הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים הני ג' כנגד מי כנגד תורה נביאים וכתובים ואם היו שלשתן שלש פרשיות כגון כי כה אמר ה' חנם נמכרתם כי כה אמר ה' מצרים ירד עמי בראשונה ועתה מה לי פה נאם ה' כגון אלו קורין אחד אחד:

מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה הנ"מ בשני ענינים אבל בענין אחד מדלגין ואע"פ שהן מרוחקין זה מזה כגון אחרי מות ואך בעשור ובנביא מדלגין אפי' בשני ענינים וזה וזה בכדי שלא יפסיק התורגמן כלומר שלא שהה בדילוג אלא בכדי שלא ישלים התורגמן אותו פסוק ותניא נמי הכי מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינים וכאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין ובלבד שלא יהא מדלג מסוף הספר לתחלתו:

גרסי' בפרק בא לו כהן גדול לקרות (יומא סח, ב) וגולל ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן ובעשור לחודש שבחומש הפקודים קורא על פה (יומא ע, א) אמאי תגלל ספר תורה עד דמטי לחומש הפקודים ונקרי ביה אמר רב ששת זאת אומרת אין גוללין ספר תורה בצבור מפני כבוד הצבור וניתי ס"ת אחריני וניקרי ביה רב הונא בר יהודה אמר משום פגמו של ראשון והנ"מ חד גברי בתרי ספרי הוא דהוי פגמא אבל תלתא גברי בתלתא ספרי כגון ר"ח טבת שחל להיות בשבת לא הוי פגמא (מגילה לב, ב) אמר עולא מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה ירושלמי רבי שמואל בר יצחק על לבי כנישתא חזא בר אינש דקאי ומתרגם סמוך לעמודא א"ל אסור לך כשם שנתנה תורה באימה כך אנו צריכים לנהוג בה אימה ר' שמואל בר יצחק על לבי כנישתא חמא חזנא קאים ומתרגם ולא קאים בר נש תחותוהי א"ל כשם שנתנה תורה ע"י סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה ע"י סרסור על ר' יהודה בן פזי ועבד בו שאלה קמיה אנכי עומד בין ה' וכיניכם להגיד לכם את דבר ה' א"ר חגי ר' שמואל בר יצחק על לבי כנישתא חמא חד סופר מושיט תרגומא מן גו ספרא אמר ליה אסור לך דברים שנאמרו בפה בפה בכתב בכתב. תוספתא בני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב ועומד וקורא ויושב ואפילו שבעה פעמים קטן מתרגם על ידי גדול אבל אינו כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן שנאמר ואהרן אחיך יהיה נביאך ראש הכנסת או חזן הכנסת לא יקרא עד שיאמרו לו אחרים קרא שאין אדם מבזבז לו חזן העומד לקרות אחר עומד ומחזן עליו עד שיקרא כיצד זקנים יושבים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקדש וכשהכהנים נושאים כפיהם פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקדש [א] וכשמניחין התיבה פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקדש וחזן הכנסת וכל העם פניהם כלפי כהנים שנאמר ותקהל העדה אל פתח אהל מועד:

אין פותחין פתחי בית הכנסת אלא למזרח שכן מצינו בהיכל שפתוח למזרח שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה:

גרסינן בפרק הניזקין (גיטין נט, ב) אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום וכו' כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ותניא וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון

רבנו ניסים (הר"ן)

ואם היו שלשתן שלש פרשיות. לאו דוקא ג' פרשיות אלא ג' ענינים חלוקים:

קורין אחד אחד: שמתרגם כל אחד בפני עצמו עד שלא יקרא חבירו דכיון דענינים חלוקין הם אינו רשאי לערבן:

מדלגין בנביא: שהמפטיר בנביא אינו חייב לקרות כסדר הכתוב בו אלא רשאי לדלג בו מפרשה לפרשה:

ועד כמה מדלג: כלומר בנביא:

בכדי שלא יפסיק התורגמן: קודם שיגלול ויגיע לאותה פרשה שרוצה לקרות:

גמ' הני שלשה כנגד מי וכו' ואם היו של ג' פרשיות קורין אחד אחד: כלומר ומתרגם כל אחד עד שלא יקרא חבירו:

כגון אחרי מות ואך בעשור: דכלהו משתעי בקרבן יוה"כ וקורא אותן כהן גדול כדאיתא ביומא (דף סח ב):

ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו: דה"ל למפרע ואין קורין למפרע:

גרסי' בפרק בא לו כהן גדול: במסכת יומא (דף סח ב) גבי קריאת כ"ג שקורא בתורה ביוה"כ פרשת אחרי מות וגולל ס"ת ומניחו בחיקו ואומר יותר ממה שקריתי בפניכם כתוב כאן לפי שצריך לקרות על פה כדמפרש ואזיל [דף ע א] אומר כן שלא יראה ס"ת חסר:

ובעשור שבחומש הפקודים: פרשת בעשור לחדש הכתובה בספר במדבר סיני:

אין גוללין ס"ת בצבור מפני כבוד הצבור: שיהיו צריכין להמתין עד שיגלל:

משום פגמו של ראשון: שיהא נראה שהוא פסול:

כגון ר"ח טבת שחל להיות בשבת: שמוציאין שלש תורות באחת קורין בסדר היום ובאחת בר"ח ובאחת בחנוכה:

ירושל' רבי שמואל בר רב יצחק על לבי כנישתא חמא בר נש דקאי ומתרגם סמוך לעמודא: סמוך על עמוד בעוד שמתרגם:

כך אנו צריכין לנהוג בה באימה: ומשום הכי אסור לסמוך בשעה שמתרגם שעומד בגסות:

חמא חזנא קאי ומתרגם ולא הוה בר נש קאי ומתרגם: (ודעתו) שהחזן עצמו היה מתרגם:

כשם שניתנה תורה על ידי סרסור: כדמפרש ואזיל:

על ר' יהודה בן פזי ועבדיה שאלה: אומרה בדרך שאלה ותשובה ופשיט לה מדכתיב אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא שהקב"ה היה אומר למשה ומשה מתרגם ומפרש לעם:

חמא חד ספר מושיט תרגומא מגו ספרא: שהיה התרגום כתוב בספר והיה המתרגם קורא התרגום באותו ספר:

אמר ליה אסור לך דברים שנאמרו בפה בפה ושנאמרו בכתב בכתב: התם בפרק הניזקין [דף ס א] ילפינן לה מדכתיב כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת (כל) ישראל דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרן בכתב ודכוותיה דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן על פה אלא כל אחד באותו ענין שנאמרו וניתנו וטעמא דמילתא משום דדברים שבכתב איכא מילי טובא דמדרשי מתוך הכתב כגון חסרות ויתרות וקרי ולא כתיב ודכוותייהו ואי אמרת להו על פה בצרי להו וכן דברים שבעל פה הם פירוש לדברים שבכתב וכשאין נאמרים אלא בעל פה א"א לעמוד עליהן אלא מפי מלמד שיפרש לו הפירוש יפה ואלו היה נכתב איפשר שיסתפק בו שלא יבין הלשון ומיהו ה"מ לדידהו אבל האידנא שרי למכתב תורה שבעל פה מפני שהשכחה מצויה וכתיב עת לעשות לה' הפרו תורתך:

תוספתא בני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב ועומד וקורא ויושב אפילו ז' פעמים: פי' בשאין שם יודע לקרות אלא הוא ומיהו יש שם עשרה דאי לא אין קורין בתורה בפחות מעשרה והא דקאמר בכל זימנא ויושב היינו לדידהו שלא היו מברכין בתורה אלא ראשון לפניה ואחרון לאחריה הלכך אם לא היה חוזר ויושב במקומו בכל פעם לא יהא ניכר שיהא כקורא אחד אבל בתר דתקון שיהא כל אחד מברך לפניה ולאחריה אינו צריך לישב דהא איכא היכירא:

קטן מתרגם על ידי גדול: שהגדול קורא וקטן מתרגם אבל אינו כבוד לצבור שהגדול יתרגם על ידי קטן שהקטן יקרא והגדול מתרגם:

שנא' ואהרן אחיך יהיה נביאך: ומתרגמינן יהיה מתורגמנך והוא קטן לגבי משה:

ראש הכנסת: מנהיג הצבור בבהכ"נ:

או חזן הכנסת: ש"צ:

לא יקרא עד שיאמרו לו אחרים קרא שאין אדם מבזבז לו: דרכן היה שהחזן הכנסת היה מודיע לצבור מי יקרא היום וש"צ נותן רשות לקוראים ומש"ה הם עצמם לא יקראו אלא ברשות אחרים שאין ראוי לאדם שיטול חלק לעצמו:

חזן הכנסת העומד לקרוא אחד עומד ומחזן עליו עד שיקרא: מפני מראית העין שלא יראה כאלו אין כאן ש"צ:

פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקדש: מקום שמניחין בו התיבה בבהכ"נ דהיינו הארון שהספרי תורה נתונים בתוכו נקרא מקום הקדש והעם יושבין ופניהם כנגדו והזקנים דהיינו חכמים יושבין כנגד העם ונראין העם כיושבין לפניהם ונמצא אחוריהם של זקנים כלפי הקדש ופניהם של זקנים כלפי העם:

וכשמניחין את התיבה: כשמוציאין את התיבה ומניחין אותו ברחוב פניהם של זקנים שהם יושבין שם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקדש ונמצא כל העם פניהם כלפי הקדש:

שנאמר ותקהל העדה אל פני אהל מועד: ומשה מדבר עמהם [משם] ומסתכל כנגדם ונמצא פניו כלפי העם ואחוריו כלפי הקדש:

גרסי' בפ' הניזקין (דף נט ב) וכו' לפתוח ראשון: בכל דבר כבוד בין בתורה בין בישיבה ידבר ראשון ולברך ראשון בסעודה:

וליטול מנה יפה ראשון: בכל שעה שבא כהן גדול להקריב

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט