לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/כתובות/דף מט עמוד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הטקסט קיים בדף הפרק. הוא אינו מוצג כאן בגלל היעדר {{דף רי"ף}} ותגי קטע. אם ברצונכם לתרום לוויקיטקסט אנא הוסיפו אותם במקום המתאים.

 

מי שהיה נשוי. (מתניתין). יורשי הראשונה. אם מתו נשיו אחריו עד שלא הספיקו לגבות ובגמרא דייקינן מינה ב"ח מאוחר שקדם וגבה (אי) מה שגבה גבה (או לא) ולהכי איצטריכא הך רישא אי נמי אגב סיפא תניא:

וגרסינן בירושלמי מתני' לענין כתובה אבל לענין מזונות שתיהן שוות:

נשא את הראשונה ומתה:    בחייו:

נשא שניה ומת הוא:    ויורשי הראשונה באין ותובעין כתובת בנין דכרין כמו ששנינו [דף נב ב] בנין דכרין די יהויין ליכי מינאי כו' ובאין ורוצין לחלוק ירושת אביהם:

שניה ויורשיה קודמין:    שהיא בעלת חוב אבל ראשונים באים לירש את אביהן דהא אינון ירתון תנן לפיכך פורעין את החוב והשאר ירושה:

גמ' דאין אדם מוריש שבועה לבניו:    לפי שהיא היתה חייבת לישבע שלא נפרעת כיון שבאה ליפרע מנכסי יתומים ויורשיה אינן יכולין לישבע אלא שלא פקדתנו הלכך לא שקלי:

ש"מ אחת בחייו ואחת במותו יש לראשונים כתובת בנין דכרין:    ולא אמרי' כי תיקון כתובת בנין דכרין דוקא היכא דמתו שתיהן בחייו וכתובת האחת מרובה משל חברתה דאלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן והשאר חולקות בשוה דהשתא אתו תרוייהו בתורת בנין דכרין שהיא ירושת האב ולא אתו לאינצויי אבל אחת בחייו ואחת במותו דיורשי שניה באין על כתובת אמן בתורת חוב אמן ולא מאביהן באת להם ובני