רי"ף על הש"ס/יומא/דף ו עמוד ב

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

הטקסט קיים בדף הפרק. הוא אינו מוצג כאן בגלל היעדר {{דף רי"ף}} ותגי קטע. אם ברצונכם לתרום לוויקיטקסט אנא הוסיפו אותם במקום המתאים.

רבנו ניסים (הר"ן)

וה"נ מוכח בפרק הוציאו לו דאמרינן התם [דף נו ב] ההוא דנחית קמיה דרבא אמר יצא והניחו על כן שני שבהיכל ונטל דם הפר והניח דם השעיר א"ל חדא כרבנן וחדא כרבי יהודה אימא הניח דם השעיר ונטל דם הפר:

תנן התם: בפ' בתרא דתענית [דף כו א]:

בג' פרקי' בשנה כהנים נושאין את כפיהם ארבעה פעמים ביום וכו':

בתעניות: של גשמים:

ובמעמדות: ד' ימים שבכל שבת שאנשי משמר ישראל מתכנסין בעריהן ומתענים וקורין במעשה בראשית כדאמרינן במסכת תענית והתם מקשה ותעניות ומעמדות מי אית בהו מוסף ומשני הכי קאמר כהנים נושאין כפיהם בכל זמן שמתפללין ויש מהן ארבעה פעמים ביום שחרית ומוסף ומנחה ונעילה והתם בדוכתיה במס' תענית (שם ע"ב) איפליגו עלה ר' יהודה ורבי יוסי דרבי יהודה אמר במנחה ונעילה אין בהם נשיאות כפים רבי יוסי אומר נעילה יש בה נשיאת כפים מנחה אין בה נשיאות כפים ואמרינן התם במאי קמיפלגי דת"ק סבר כל יומא מ"ט לא משום שכרות האידנא ליכא שכרות ור' יהודה סבר שחרית ומוסף דכל יומא לא שכיחא שכרות לא גזרינן מנחה ונעילה דכל יומא שכיחא שכרות גזרינן ורבי יוסי סבר מנחה דאיתא כל יומא גזרינן נעילה דליתא כל יומא לא גזרינן ואמר רב נחמן הלכה כרבי יוסי ואלא האידנא מ"ט פרסי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא כיון דסמוך לשקיעת החמה פרסי ידייהו כתפלת נעילה דמי זו היא סוגיית הגמ' ולפי זה משמע דביוה"כ דלא מצלינן תפלת המנחה סמוך לשקיעת החמה אלא מכי מטא זימנא מצלו לה דלא פרסי בה כהני ידייהו וכן דעת הגאונים והרמב"ם ז"ל והכי נמי משמע במסכת סוטה בפרק ואלו נאמרין בכל לשון (דף מ א) דשיילינן התם בזמן שהכהנים מברכין הצבור מה הן אומרים ואמרי' במנחתא [דתעניתא] מאי אמר רב אחא בר יעקב אם עונינו ענו בנו וגו' מקוה ישראל וגו' למה תהיה כאיש נדהם וגו' בנעילה דכפורים מאי וכו' ואם איתא דפרסי ידייהו במנחתא דיוה"כ הוה ליה למבעי נמי במנחתא דיוה"כ מאי דלא מסתבר דלימרו במנחתא דיוה"כ מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה וגו' אלא משמע דמדמדכרי מנחתא דתעניתא ונעילה דיוה"כ ולא מדכר מנחה דיוה"כ ש"מ דלא פרסי בה כהני ידייהו אבל הרב בעל הלכות ז"ל כתב הא דפרסי כהני ידייהו במנחה ביוה"כ משום דהוי כמנחה של שאר תעניות שהיא סמוכה לשקיעת החמה הכא נמי כיון דמפשי בה רחמי מימשכא עד סמוך לשקיעת החמה:

מאי נעילת שערים רב אמר צלותא יתירתא: מתפלל שבע כשאר תפילות אותן שבע ברכות שהתפלל בשחרית ובמנחה אלא שכולל בה מה אנו וקרי לה יתירתא לפי שמוסיף בה דברים:

ושמואל אמר מה אנו: בלחוד ולא מיקריא לשמואל יתירתא דאדרבה תפלה קצרה היא:

פתח באתה בחרתנו וסיים במה אנו: והיינו כרב ודלא כשמואל דאמר מה אנו בלחוד ונ"ל לפי דרכו של הרי"ף ז"ל ויחיד אומרה למה אנו אחר תפלתו אבל שליח צבור כוללה באמצע:

ירושלמי מאי נעילה רב אמר נעילת שערי שמים פירוש לאחר ששקעה החמה דהיינו בלילה:

ושמואל אמר נעילת שערי היכל: פירש אחר הדלקת הנרות שעדיין הוא יום אחוה דאימיה דרב אדא הווי צייר גולתא דרב בצומא רבא א"ל רב כד תחמי שמשא בריש דיקלא הב לי גולתאי דליצלי נעילת שערים מיחלפא שיטתיה דרב תמן הוה אמר נעילת שערי שמים הכא הוא אומר נעילת שערי היכל פי' דאמר רב כד תיחמי שמשא בריש דיקלא דהיינו זמן נעילת שערי היכל אמר רב מתנא על ידי דרב מאריך בצלותיה סגי היה מגיע לנעילת שערי שמים:

והוי יודע שיש מי שפוסק כשמואל וכן כתב הרב ר"מ מרוטנבורק ז"ל והארכתי בזה בחדושי ולפי זה צריך להתפלל תפלת נעילה כולה ביום אבל מדברי הריא"ף ז"ל נראה שהלכה כרב שהביא בהלכותיו הא דאמרינן בסמוך בס"ד ואפ"ה אנן דמפשינן בתפלת נעילה פסוקי דרחמי ומילי דתחנונים טובא מכי חמינן שמשא בריש דיקלי מתחלינן ליה וכדאיתא בירושלמי:

אמר רב תפלת נעילה פוטרת של ערבית: מוכחא סוגיין בגמרא משום דס"ל לרב דתפלת נעילה בלילה קאמר דתפלת נעילה פוטרת של ערבית דכיון דצלי משחשכה תו לא צריך לצלויי זימנא אחריתי:

רב לטעמיה דאמר צלותא יתירתא היא דאלו לשמואל דאמר מה אנו בלחוד אינה פוטרת שהרי אינה תפלה שלימה:

ת"ר הרואה קרי ביוה"כ יורד וטובל: היינו לדידהו שתקנו טבילה לבעלי קרי אבל האידנא דבטלו לטבילותא כדאיתא בפרק מי שמתו (דף כב א) מי שראה קרי בזמן הזה אם לח הוא מקנח במפה ודיו ואם יבש הוא או שנתלכלך רוחץ אותן המקומות המלוכלכים בלבד ומתפלל ואסור לו לרחוץ כל גופו או לטבול וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ג דשביתת עשור:

הרואה קרי ביוה"כ: שלא מדעתו:

עונותיו מחולין לו: דסימן טוב הוא כדאמרינן לקמן:

ידאג כל השנה כולה: שמא לא קבלו תעניתו והשביעוהו במה שבידם להשביעו כעבד המוזג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו:

ואם עלתה לו שנה: שלא מת מובטח שמעשים טובים יש בידו שהגינו לו ובן העולם הבא הוא תדע שכל העולם כולו רעב מתשמיש והוא שבע שלא נתענה בזו ושלא מדעתו השביעוהו וכיון שעלתה לו שנה יש לדעת שצדיק גמור הוא:

מפיש חיי: זה שראה קרי ביום הכיפורים:

סגי ומסגי: בבנים ובני בנים שכך הסימן יראה זרע יאריך ימים:

הדרן עלך יום הכפורים וסליקא לה מסכת יומא

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט