רי"ף על הש"ס/יבמות/דף כט עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהלכות רב אלפס
דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים פירוש קידושין אין בה אם נתקדשה לאחר קודם שיחלוץ לה יבמה אינה נאסרת על יבמה אלא אם נישאת נאסרת על יבמה משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים ואיתמר משמיה דרב יהודאי גאון ז"ל שומרת יבם שנשאת בלא חליצה אם אין לה בנים תצא מזה ומזה מבעל בגט ומיבם בחליצה ואסורה להם עולמית משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה למד"ה אבל אם נתקדשה ולא נשאת אם היה יבמה ישראל נותן לה המקדש גט ומותרת ליבם ולמי שקידשה אסורה לו עולמית כדי שלא יהא חוטא נשכר נשאת והיו לה בנים אם היה בעלה ישראל חולץ היבם ויושבת תהת בעלה ואפוקי לא מפקינן לה דכיון דאשה שהלך בעלה למדינת הים ונשאת הולד ממזר מזה ומזה ואם אתה אומר תצא אתה מוציא לעז על בניה ואם היה בעלה כהן ויש לה בנים ממנו אינה חולצת אלא פורש ממנה ואסור לו לבא עליה כל ימיו של יבם ואם מת היבם מותרת לבעלה ואם מתו בניה בלא זרע בחיי היבם תצא מבעל בגט ומיבם בחליצה אלו הדברים שנאמרו משום רב יהודאי גאון ז"ל ואיכא מאן דאמר דהני מילי לאו דסמכא הן דליתיהון בגמרא ועוד דגרסינן בהדיא בתלמוד ארץ ישראל בזה המקום ובמסכת גיטין בפרק הזורק יבמה שנשאת בלא חליצה רבי ירמיה אמר זה חולץ וזה מקיים ורבי יוחנן אמר תצא ורבי אילא אמר תצא אמר רב זבידא מתניתין מסייעא ליה לר' יוחנן הכונס את יבמתו וצרתה נשאת לאחר ונמצאת זו אילונית תצא מזה ומזה ושלשה עשר דבר בה והא מתני' בשיש לה בנים היא דקתני והולד ממזר מזה ומזה שמעינן מינה דאפילו יש לה בנים א"ר יוחנן תצא מדאמרינן מתני' מסייע ליה ואסיקנא אלו דברי ר' מאיר שאמר משום רבי עקיבא רביה וחכמים אומרים אין ממזר ביבמה הא לצאת מזה ומזה דברי הכל תצא ואמר ר' יוחנן תצא ר' יוסי שאל לרבי פינחס היך רבי סבר א"ל כר' ירמיה דאמר זה חולץ וזה מקיים אמר ליה חזור בך דאי לא כתיבנא עלך זקן ממרא השתא דתניא לא אפרישו בין יש לה בנים לבין אין לה בנים אלא סתם שנינו תצא ורבי יוחנן אמר תצא מנא לן להתיר מספק ומסתברא דלא אמר רבי ירמיה זה חולץ וזה מקיים אלא בשיש לה בנים וברור הוא אילין מילי דאשכחנן למקצת רבואתא ומילי דסברא נינהו דלא שבקינן תלמוד ערוך ואזלינן בתר סברא ודאי אי איתנהו להני מילי דמר רב יהודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו:
בעו מיניה מרב ששת עד אחד ביבמה מהו מי אמרינן טעמא דעד אחד משום מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר הכא נמי לא משקר או דילמא טעמא דעד אחד משום דהיא גופה דייקא ומינסבא והכא זימנין דרחמא ליה לא דייקא ומינסבא מאי ופשט רב ששת דעד אחד מהימן איכא דאמרי הא לא תיבעי לך דאפילו היא נמי מהימנא דתנן (דף קיד:) האשה שאמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתיבם אלא כי קא מיבעיא לי למישרי יבמה לעלמא ופשט רב ששת דמהימן ורבא נמי פשט דעד אחד נמי נאמן ביבמה מקל וחומר לאיסור כרת התרתה לאיסור לאו לא כל שכן וקאמרי רבואתא אע"ג דדחינן להא דרב ששת ולהא דרבא הנך דחיאתה לאו דסמכא נינהו אלא קיימא לן דעד אחד נאמן ביבמה כדפשט רב ששת וכדפשט רבא וכן הילכתא:
מתני' אמרו לה מת בעליך ונתקדשה ואחר כך בא בעלה מותרת לחזור לו ואע"פ שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה זה מדרש
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)