רי"ף על הש"ס/חולין/דף כז עמוד א
גמ' תנו רבנן כל בהמה תאכלו כלומר כל אשר בבהמה תאכלו לרבות את השליא יכול אפילו יצאת מקצתה ת"ל אותה ולא שיצאת מקצתה:
ואין תולין אותה באילן משום דרכי האמורי:
אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל דבר שהוא משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי (עי' ספ"ו דשבת) דתניא אילן שמשיר פירותיו סוקרו בסיקרא וטוענו באבנים טוענו באבנים כי היכי דליכחוש חיליה וסוקרו בסיקרא כי היכי דליבעי עליה אינשי רחמי כדתניא (ויקרא יג) וטמא טמא יקרא צריך להודיעו לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים אמר רבינא כמאן תלינן קיבורא בדיקלא כי האי תנא:
הדרן עלך בהמה המקשה
אותו ואת בנו נוהג בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין כיצד השוחט אותו ואת בנו חולין בחוץ שניהם כשרין והשני סופג את הארבעים:
גמ' תנו רבנן יכול יהא אותו ואת בנו נוהג בזכרים ובנקבות והלא דין הוא חייב כאן וחייב באם על הבנים מה כשחייב באם על הבנים לא חייב אלא בנקבות ולא בזכרים אף כשחייב באותו ואת בנו אינו נוהג אלא בנקבות ולא בזכרים לא אם אמרת באם על הבנים שכן לא עשה הכתוב את המזומן כשאינו מזומן תאמר באותו ואת בנו שכן עשה הכתוב את המזומן כשאינו מזומן והואיל ועשה בו הכתוב את המזומן כשאינו מזומן יכול יהא נוהג בזכרים ובנקבות ת"ל ((ד"ת מ"ז) אותו ואת בנו) אותו אחד ולא שנים ואחר שחלק הכתוב יש בדין לזכות חייב כאן וחייב באם על הבנים מה כשחייב באם על הבנים אינו נוהג אלא בנקבות אף כשחייב באותו ואת בנו לא חייב אלא בנקבות ואם נפשך לומר אותו כתיב דמשמע זכר הרי הוא אומר בנו מי שבנו כרוך אחריו יצא זכר שאין בנו כרוך אחריו תניא אחריתי אותו ואת בנו נוהג בנקבות ואינו נוהג בזכרים חנניא אומר נוהג בזכרים ונוהג בנקבות אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניא איכא מאן דאמר ליתא לדחנניא דאמר ליה רבי אבא לשמעיה כי מעיילת לי כודניאתא בריספק עיין בהני דדמיאן להדדי ועייל אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב וסימנין דאורייתא ותניא רבי יהודה אומר פרדה שתבעה זכר אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה
רש"י (ליקוטים)
המאור הקטן
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)