רי"ף על הש"ס/גיטין/דף כז עמוד ב

<< · רי"ף על הש"ס · גיטין · דף כז עמוד ב · >>

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

מתני' חרש רומז ונרמז בן בתירא אומר קופץ ונקפץ במטלטלין הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטין:

גמ' אמר רב נחמן מחלוקת במטלטלין אבל בגיטין דברי הכל ברמיזה ואיכא דאמרי אמר רב נחמן כמחלוקת במטלטלין כך מחלוקת בגיטין והא אנן במטלטלין תנן אימא אף במטלטלין:

הפעוטות מקחן מקח כו'. ועד כמה מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה כבר שית כבר שבע רב כהנא אמר כבר שבע כבר תמני במתניתא תנא כבר תשע כבר עשר ול"פ כל חד וחד לפום חורפיה וטעמא מאי א"ר אבא בר יעקב א"ר יוחנן משום כדי חייו ואמרי' עלה בפ' מציאת האשה (כתובות ע, א) אמר רפרם ל"ש אלא שאין שם אפוטרופוס אבל יש שם אפוטרופוס אין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר וטעותו עד כמה א"ר זירא עד שתות כגדול ומתנתו מתנה אחת מתנת בריא ואחת מתנת שכיב מרע ואחת מתנה מרובה ואחת מתנה מועטת:

מתני' אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון מפני דרכי שלום מצודות חיה ועופות ודגים יש בהן גזל מפני דרבי שלום ר' יוסי אומר גזל גמור. מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן גזל מפני דרכי שלום ר' יוסי אומר גזל גמור. העני המנקף בראש הזית מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום רבי יוסי אומר גזל גמור. אין ממחין ביד עניי עובדי כוכבים בלקט שכחה ופיאה מפני דרכי שלום:

משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ריחים ותנור אבל לא תבור ותטחן עמה אשת חבר משאלת לאשת ע"ה נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה בזמן שהיא טמאה אבל לא בזמן שהיא טהורה אבל משתטיל למים לא תגע אצלה שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום מחזיקין ידי עובדי כוכבים בשביעית אבל לא ישראל ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום:

גמ' דף נט. איתא תנא דברי רבי ישמעאל ת"ר וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון אמר אביי נקטינן אין שם כהן נתפרדה החבילה ואמר אביי נקטינן אם אין שם לוי כהן שקרא ראשון קורא שלחו בני גלילא לרבי חלבו אחריהן מי קורא לא הוה בידיה אתא שייליה לר' יצחק נפחא א"ל אחריהן קוראין ת"ח הממונין על הציבור אחריהן ת"ח הראויין למנותן פרנסין על הציבור אחריהן בני ת"ח שאבותן ממונין פרנסין על הציבור ואחריהן ראשי כנסיות וכל העם. רבה ור' יוסף דאמרי תרוייהו אין קורין בחומשין בבהכ"נ מפני כבוד הציבור רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו האי ספר אפטרתא אסור למיקרי ביה בשבתא מ"ט דלא ניתן ליכתב מר בר רב אשי אמר לטלטולי נמי אסור מ"ט דלא חזי למיקרי ביה בשבתא ולא היא שרי למקרי ביה ושרי לטלטוליה דר' יוחנן ורשב"ל מעייני בספרא דאגדתא בשבת והא לא ניתן ליכתב אלא כיון דלא אפשר עת לעשות לה' הפרו תורתך הכי נמי כיון דלא אפשר עת

רבנו ניסים (הר"ן)

מתני' חרש רומז ונרמז פי' מועילין מעשיו אם רומז או רומזין לו ועל ידי כן גיטו גט:

בן בתירא אומר קופץ ונקפץ ומועיל לגבי מטלטלין אם קנאם לו או מכרם בכך והרמיזה הוא בעיניו וקפיה בשפתיו:

גמ' אבל בגיטין דברי הכל ברמיזה בלבד הוא שמוציא ומיירי בשנשא כשהוא חרש אבל נשא כשהוא פקח ונתחרש לא וכמו שכתב הרב ז"ל בריש פ' מי שאחזו:

כל חד וחד לפום חורפיה אם הוא פקח וחריף בר שית מהני ואי לא בר שבעה או בר תמניא לפי מה שהוא אדם:

וטעמא מאי מועיל והלא אין מעשה קטן כלום:

משום כדי חייו שיוכל להתפרנס כשיוכל למכור שלו שאם לא כן לא יוכל להתפרנס כשיוכל למכור שלו שאם לא כן לא יוכל להתפרנס:

וטעותו עד כמה אם טעה במכר עד כמה הוא חוזרף

עד שתות כגדול דאפסיקא הלכתא במציעא שתות קנה ומחזיר אונאה וכתב רבינו האי ז"ל דכיון דטעמא משום כדי חייו אין ממכרו ממכר אלא לכדי חייו ולפי דעתנו אנו [רואין] אם יש שם ממון הרבה נותנין לו קצת ממנו לסחורה כדי להתלמד [במו"מ אע"פ שאינו צריך לכדי חייו] לפי מראית עיני הדיין ע"כ והרמב"ן ז"ל כ' דכיון דתקון רבנן שיהא ממכרו ממכר לא פלוג רבנן בין כדי חייו ליתר מכאן דאף במתנתו אסיקנא דמהני אחת מתנה מרובה ואחת מתנה מועטת כי היכי דליעבדו מיליה ולא עוד אלא אף במתנת ש"מ דלא שייך למימרא ליעבדו מיליה מהני משום דלא פלוג רבנן והכי מוכח בשילהי מציאת האשה:

ומתנתו מתנה פירוש במטלטלין דאילו בקרקעות אינו מוכר עד שיהא בן י"ג ויודע בטיב משא ומתן ומתנתו מהניא אע"פ שאינו יודע בטיב משא ומתן ולמכור בקרקעות שירש מאביו עד שיהא בן עשרים וכל זה מפורש בפרק מי שמת:

מתני' מערבין בבית ישן אם נהגו להניח עירוב בבית אח' מן המבוי אין להם להניחו בבית אחרת כדי שלא יתקוטטו:

בור הקרוב לאמת המים:

המנקף מלשון כנוקף זית:

אין מוחין ביד עניים גוים שלא יטלו הלקט או הפאה:

לא תבור ולא תטחון עמה שמסייעת ידי עוברי עבירה:

מחזיקין ידי גויים בשביעית שאומר להם חזקו:

גמ' לפתוח ראשון בבית הכנסת:

ולברך בסעודה ראשון או בכל מקום:

נקיטינן הלכה למעשה:

אין שם כהן נתפרדה חבילה ואין הלוי קורא כלל:

אחריהן של אלו של כהן ושל לוי מי קורא:

בחומשין הספרים שלהם היו בגלילה וחומשין היינו שאין שם כל החמשה חומשי תורה:

מפני כבוד הצבור שנראה כעני ובכאן כתב רבינו ז"ל הלכה ולא למעשה שאם נמצא טעות בספר תורה באחד מן החומשים מעכבין זה את זה אלא מפני כבוד הצבור וכיון שהס"ת שלם שפיר דמי:

והא לא ניתן ליכתב דדברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרן בכתב:

כיון דלא אפשר שלא לכתבה מפני שהיתה תורה משתכחת עת לעשות לה' [הפרו תורתך כלומר עת שיכול האדם להפר התורה כדי לעשות לה]

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט