רי"ף על הש"ס/גיטין/דף ז עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא
ליורשי משלח דקיימא לן דאין קנין למת וכן הלכה:
- הדרן עלך המביא קמא
הטקסט קיים בדף הפרק. הוא אינו מוצג כאן בגלל היעדר {{דף רי"ף}} ותגי קטע. אם ברצונכם לתרום לוויקיטקסט אנא הוסיפו אותם במקום המתאים.
המביא. בפני נחתם חציו אחד מן העדים:
אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול מסקינן בגמרא דדוקא בשאין הגט יוצא אלא מתחת ידי האחד שהוא מביאו ואין חבירו שליח בהבאתו ומשום הכי פסול דשליח אצרכינהו רבנן לממרינהו לתרוייהו אבל אם היה הגט יוצא מתחת ידי שניהם כשר דשנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם כרבא דאמר דטעמא לפי שאין עדים מצויים לקיימו וכיון שאנו יודעים על פי אלו השנים שהבעל מסרו ליכא חששא תו למיחש לזיוף:
שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד שלישי אומר בפני נחתם פסול וביוצא מתחת ידי האחד דכיון דמאן דאמר בפני נחתם לא אמר בפני נכתב אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא:
ור"י מכשיר דכיון דאיכא תרי דמסהדי אכתיבה תו לא אתי לאחלופי:
אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר לרבא דסבירא ליה לפי שאין עדים מצוין לקיימו אפילו אין שום עד מעידעל הכתיבה כשר שהרי נתקיים על פי השנים ולא נקט אחד אומר בפני נכתב אלא אגב רישא דתנא אחד אומר וכו':
גמ' אפילו לא כתב אלא שיטה אחת לשמה שיטה ראשונה שיש בה שם האיש ושם האשה והזמן:
אני הוא עד שני פסול מאי טעמא או כולו בקיום הגט דאני הוא עד שני היינו קיום הגט כשאר שטרות דאדם מעיד זה כתב ידי:
או כולו בתקנת חכמים שאומר בפני נכתב וכו' וטעמא דמילתא דכיון דאמר אני הוא עד שני על עיקר הגט הוא מעיד ובהך חתימה דאמר בפני אינו מעיד אלא על חתם ידו ואמאי דקא מסהיד בהאי לא מסהיד בהאי ולא תיקון רבנן להימוני יחיד לחצאין:
דליכא מידי דכי אמר אחד כשר פירש רש"י ז"ל שאם היה שליח זה אומר אני מכירה כשר דסבירא ליה זכרונו לברכה שהמביא גט ממדינת הים אינו צריך שיאמר בפני נחתם דוקא אלא כל שאומר אני מכיר החתימה כשר לפי שהוא גורס בפרק קמא ורבא אמר אטו הכא כי אמר ידענא לא מהימן ומשום הכי סבירא ליה זכרונו לברכה דבאומר ידענא סגי וחלקו עליו לומר דבלשון יודע אני ומכיר ודאי לא מהימן עד אחד דאתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא ובההיא דלעיל הכי גרסינן אטו כי אמרי בפנינו מי לא מהמני כלומר בשאר שטרות דבקיום שטרות אי אמרי בפנינו ואי אמרי ידעינן מהני אבל בקיום הגט דוקא כי אמר בפני אבל ידענא לא מהני והכי פירושו מי איכא מידי דאילו אמר חד כשר דכיון דבקיומו של יחיד ליכא למיחש דאתי לאיחלופי שהרי אומר בפני נכתב קיומן של שנים למה יפסל דהא חד גוונא הוא בקיום כיון דבקיום שטרות דעלמא כי אמר בפני מהני ובגמרא איכא מאן דסבר שאם העידו שנים על חתימת יד שני אי נמי העיד הוא ואחר על חתימת יד שני דפסול ולא סליק הכי אלא כשר כמו שכתב הריא"ף בהלכות:
אבל הגט יוצא מתחת ידי שניהם כשר פירש"י ז"ל ששניהם אדוקין בו ולאו דוקא אלא כל שהבעל עשה את שניהם שלוחים ואמר להם שניכם הוליכו גט לאשתי ונתנו לאח במעמד חבירו כדאמרינן בפרק התקבל כולכם הוליכו אחד מוליך במעמד כולם בהכי סגי ולא עוד אלא אפילו אם האחד בלבד שליח והשני מעיד שבפניו נתן הבעל גט לחבירו להוליך לאשתו לרבא דלא חייש לשמה כשר דהא אם יאמר בפנינו גרשה מי לא מהימני דלרבא דלא חייש אלא לקיום וקיימא לן כוותיה כל שיש עדים לנו שהבעל מסרו להוליכו לאשתו
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)