רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף לח עמוד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

את בניו והמניח לפניהם פטורין מלשלם לאחר יאוש היא ואין גזלה קיימת אבל גזלה קיימת אפילו לאחר יאוש חייבים להחזיר.

דתנא רבי אושעיא הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם והמניח לפניהם גזלה קיימת חייבין אין גזלה קיימת פטורין.

ואם הניח להן אביהן אחריות נכסים חייבין לשלם.

ואמרינן אין גזלה קיימת פטורין לימא תהוי תיובתיה דרב חסדא ופריק לא רב חסדא מוקים ליה לאחר יאוש.

והשתא דמטלטלי משתעבדי לבע"ח חייבין לשלם ממטלטלי דשבק אבוהון בין לפני יאוש בין לאחר יאוש בין אכלו בין לא אכלו דהוה ליה כמלוה על פה א וקי"ל השתא דמלוה על פה גובה מן היורשין בין ממקרקעי בין ממטלטלי.

אבל ודאי הניח להן אביהן מעות של רבית אין חייבין להחזיר דתניא (דף קיב.) הניח להן אביהן מעות של רבית אע"פ שהן יודעים שהן של רבית אין חייבין להחזיר:

(דף צד:) ואם הניח להן אביהן פרה וטלית וכל דבר המסוים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן:

ואמרינן עלה (דף קיב.) אמר רמי בר חמא זאת אומרת רשות יורש כרשות לוקח דמי רבא אמר לעולם אימא לך רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי ושאני הכא דאמר קרא (ויקרא כה לו) אל תקח מאתו נשך ותרבית לדידיה הוא דאזהריה רחמנא לבריה לא אזהריה רחמנא.

והאי דאמרינן חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן הני מילי בשעשה תשובה ולא הספיק להחזיר עד שמת

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף