רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף יט עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאוזה וזה חייב מיתה וכן בבן וכן בבת נגח עבד או אמה משלם שלשים סלע בין שהוא יפה מאה מנה בין שאינו יפה אלא דינר זהב:
(דף מד.)
שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם ומת נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם לכנעני והרג את ישראל לנפלים והרג בן של קיימא פטור:
(דף מד:)
שור האשה שור היתומים שור האפוטרופין שור המדבר שור ההקדש שור גר שמת ואין לו יורשין הרי אלו חייבין מיתה רבי יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור גר שמת ואין לו יורשין פטורין מן המיתה לפי שאין להן בעלים:
שור היוצא ליסקל והקדישו בעליו אינו מוקדש שחטו בשרו אסור אם עד שלא נגמר דינו הקדישו בעליו מוקדש שחטו בשרו מותר מסרו לשומר חנם ולשואל לנושא שכר ולשוכר נכנסו תחת הבעלים
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)