רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף יד עמוד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

בחביתו וזה בא בקורתו נשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך. היה בעל קורה ראשון ובעל חבית אחרון נשברה חבית בקורה פטור (דף לב.) ואם עמד בעל קורה חייב ואם אמר לו לבעל חבית עמוד פטור. היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון נשברה חבית בקורה חייב ואם עמד בעל החבית פטור ואם אמר לו לבעל הקורה עמוד חייב. וכן זה בא בנרו וזה בא בפשתנו:

שנים שהיו מהלכין ברה"ר אחד רץ ואחד מהלך או שהיו שניהם רצין והזיק זה את זה פטורין:

(ד"ת מ"ז) (המבקע ברה"י והזיק זה את זה) דף לב:

המבקע ברה"י והזיק ברה"ר ברה"ר והזיק ברה"י ברה"י והזיק ברה"י אחר חייב:

גמ' שני קדרין וכו'. אוקמא (דף לא.) רבי יוחנן בשהיה לו לעמוד ולא עמד ולפיכך חייב ואפילו לרבנן דאמרי נתקל לאו פושע הוא הכא כיון שהיה לו לעמוד ולא עמד נפיק ליה מדין אנוס וקם ליה בדין פושע אבל אם לא היה יכול לעמוד פטור ולא אמרינן היה לו להזהיר משום דטרוד הוא וכן הלכתא ואי קשיא לך ההיא קמייתא (דף כח.) נשברה כדו ולא סילקה דאמר' אנוס הוא ולא מחייב ואע"ג דהוה ליה לסלק ולא סילק התם בנשברה כדו ולא סילקה כיון דאנוס הוא בשעת נפילה הוו להו הנך מים וחרסים כהפקר דאתי ממילא ולפיכך אע"פ שהיה יכול לסלקם ולא סלקם פטור דמשעת נפילה איתפקרו להו אבל הכא איהו גופיה נפל ובגופיה איתקיל חבריה הלכך אף על פי שהוא אנוס בשעת נפילה אם יכול לעמוד ולא עמד חייב דגופיה לא הוי הפקר והשתא הואיל ויכול לעמוד ולא עמד לאו אנוס הוא:

תניא הקדרין והזגגין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון והשלישי בשני ראשון חייב בנזקו של שני ושני חייב בנזקו של שלישי ואם מחמת ראשון נפלו ראשון חייב בנזקי כולם ואם הזהירו זה את זה כולם פטורים וכולם חייבים על נזקי גופן ופטורין על נזקי ממונן אמר רבא ראשון חייב בנזקי שני בין דאיתזק

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף