לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף טז עמוד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

מגלות וחייב בארבעה דברים מאן דמתני לה אהא כ"ש אקמייתא ומאן דמתני אהך אבל הא פטור לגמרי ומסתבר כמאן דמתני אקמייתא דפטר בהא לגמרי:

מתני' שני שוורים תמים שחבלו זה בזה משלם במותר ח"נ שניהן מועדין משלם במותר נזק שלם אחד תם ואחד מועד מועד בתם משלם במותר נזק שלם ותם במועד משלם במותר חצי נזק וכן שני אנשים שחבלו זה בזה משלמין במותר נזק שלם אדם במועד ומועד באדם משלם במותר נזק שלם אדם בתם ותם באדם אדם בתם משלם במותר נזק שלם ותם באדם משלם במותר חצי נזק רבי עקיבא אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם:

גמ' תוספתא כיצד משלם במותר חצי נזק שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים הכחישו חמשים זוז חזר האחרון והכחישו שלשה דינר של זהב האחרון משלם לראשון חצי דינר זהב שהם שנים עשר זוז ומחצה:

מתני' שור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את השור:

(דף לד.) שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום אמר רבי מאיר על זה נאמר (שמות כ״א:ל״ה)ומכרו את השור החי וחצו את כספו אמר לו רבי יהודה וכן הלכתא קיימת ומכרו את השור החי וחצו את כספו ולא קיימת וגם את המת יחצון ואי זה זה שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים והנבלה יפה חמשים זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת:

גמ' מכדי בין לר"מ בין לרבי יהודה האי מאה ועשרים וחמשה שקיל והאי מאה ועשרים וחמשה שקיל מאי בינייהו ואסיקנא דף לד:

שבח נבלה איכא בינייהו רבי מאיר סבר שבח נבלה דניזק הוי ורבי יהודה סבר פלגא אבל פחת נבלה כ"ע לא פליגי דניזק הוי דשמין לנבלה כמה שויא בשעת

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף