לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף ג עמוד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

זיבורית ובינונית ושייר עידית לפניו, אזלו כולהו גבו מעידית דאחרונה היא ובינונית הא לית ליה דמצי למימר להו גבו מבינונית דלא ניחא לי בתקנתא דרבנן. אלא מכר עידית ושייר בינונית וזיבורית לפניו, מאי? סבר אביי למימר: אתו כולהו גבו מעידית. אמר ליה רבא: "מה מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו, וכיון דאילו איתא לעידית גבי דידיה מצי למימר להו גבו מבינונית, דלא ניחא לי בתקנתא דרבנן. לוקח שני נמי מצי למימר להו: גבו מבינונית. דכי זבין לי לוקח ארעא דא, בכל זכות דאית ליה בגווה זבנה ניהלי, וכן הלכה:

אמר רבא: ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון והלך שמעון ומכר שדה אחת ללוי ובא בע"ח דראובן. רצה מזה, גובה. רצה מזה, גובה. ולא אמרן אלא דזבן בינונית, אבל זבן עידית וזיבורית א"ל להכי טרחי וזבני ארעא לדא לך. ואפילו זבן בינונית, נמי לא אמרן אלא דלא שייר בינונית דכוותה גבי שמעון. אבל שייר בינונית דכוותה גבי שמעון, אמר ליה: הנחתי לך מקום לגבות ממנו:

אמר רביי: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ובא בע"ח דראובן וקא טריף לה מיניה (דינא הוא) ואזיל ראובן וקא משתעי דינא בהדיה. לא מצי למימר ליה: לאו בעל דברים דידי את. דאמר ליה: אי אפקת לה מיניה עלי דידי הדר. ואיכא דאמרי: אפילו שלא באחריות נמי, דאמר ליה: לא ניחא לי דתהוי לשמעון תרעומת עלי:

ואמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין, אם עד שלא החזיק בה - יכול לחזור בו. משהחזיק בה - אינו יכול לחזור בו. מ"ט? דאמר ליה: חייתא דקיטרי סברת וקבילת. מאימתי מחזיק בה? מכי דייש אמצרי. איכא דאמרי: אפילו באחריות נמי

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף