רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף ב עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאבור יוכיח. וחזר הדין).
וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ. תנו רבנן: "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם" (שמות כב,ד). "מיטב שדהו של ניזק, ומיטב כרמו של ניזק", דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: "לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית, וקל וחומר להקדש". ואסיקנא דבהא פליגי – רבי ישמעאל סבר: "בדניזק שיימינן", ורבי עקיבא סבר: "בדמזיק שיימינן". כלומר שאם היתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק, רבי ישמעאל סבר: "משלם ליה מזיבורית דידיה, ורבי עקיבא סבר: "לא משלם ליה אלא מעידית דידיה". ותניא נמי בהדיא: "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם. מיטב שדהו ומיטב כרמו של ניזק", דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: "מיטב שדהו של מזיק, ומיטב כרמו של מזיק"". וקיימא לן – הלכה כרבי עקיבא מחבירו. והאי דבעינן: "מיטב שדהו ומיטב כרמו" – הני מילי היכא דיהיב ליה ממקרקעי, אבל אי יהיב ליה ממטלטלי – כל מילי דיהיב ליה "מיטב" נינהו, ואפילו סובין. דאי לא מזדבן הכא, מזדבן הכא. דתניא: "כסף ישיב לבעליו" (שמות כא,לד) לרבות שווה כסף, ואפילו סובין. ואף על גב דפליגי רב הונא ורב אסי, הא קיימא לן כרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דבתראי נינהו.
תניא: "הרי שהיו לו בתים, שדות וכרמים ואין מוצא למכור, מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה." הוי בה רבה: "היכי דמי? אי דזול ארעתא דכולי עלמא ודיליה נמי זולא בהדייהו, אפילו פורתא נמי לא ליספו ליה. ואלא דאייקור ארעתא דכולי עלמא ודיליה איידי דעייל ונפיק אזוזי זלא ארעיה, אפילו טובא נמי ליספו ליה." הדר אמר רבה: "לא נצרכה אלא דביומי ניסן יקרא ארעא, וביומי תשרי זלא ארעא. דכולי עלמא נטרי עד ניסן ומזבני, והאי הואיל ואיצטריכו ליה זוזי – זבן השתא. עד פלגא אורחיה למיזל, טפי לאו אורחיה למיזל."
תנו רבנן: "אין לו אלא עידית, כולן – ניזקין, ובעל חוב וכתובת אשה – גובין מן העידית.
בינונית – כולן גובין מן הבינונית.
זיבורית – כולן
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)