לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף לג עמוד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

 

יהודה דאמר מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו וריש לקיש סבר מחזיר דסבר דהא דרב יהודה היכא דליכא רווחא אבל הכא הא איכא רווחא וקיימא לן כרבי יוחנן:

לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי זו בחזקתה. אמר רב הונא ואם נפלה חוזר ובונה אותה:

הדרן עלך פרק חזקת הבתים

 

(דף סא.) המוכר את הבית לא מכר את היציע אע"פ שהיא פתוחה לתוכו ולא את החדר שלפנים ממנו ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים רבי יהודה אומר אם יש לו צורת פתח אע"פ שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור:

גמ' מאי יציע הכא תרגימו אופתא פירוש אופתא כגון עלייה שעושין אותה על גבי הבית ואין לה פתח מבחוץ אלא עושין לו ארובה במעזיבה שעל גבי הבית שהיא קרקעיתה של אותה עלייה וממנו נכנס ויוצא וזה הוא פתחה ואמרינן בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף ס.) בענין ובונה עלייה על גבי ביתו והלא מרבה עליהן את הדרך ופרקינן מאי עלייה אופתא כלומר שהאופתא אין לה פתח בתוך החצר כמו פתח העלייה שהיא עשויה לדירה שחוששין שמא יבואו בני אדם אחרים וידורו בה ומרבה עליהן את הדרך אלא פתח שלה בתוך הבית הוא ואין שם ריבוי דרך לפי שאינה עשויה לדירה ורב יוסף אמר מאי יציע ברקא חלילא והוא כמו חדר שעושין סביבות כתלי הבית מבחוץ כמו שהיה במקדש כדכתיב (מלכים א ו ו) היציע התחתונה חמש באמה וגו' ויש שעושין כן בתוך עוביו של כותל מאן דאמר אופתא לא מזדבנא כל שכן ברקא חלילא ומאן דאמר ברקא חלילא אבל אופתא מזדבנא וסוגיין כרב יוסף אמר מר זוטרא והוא דהוי ארבע אמות אבל אי לא הוי ד' אמות לא חשיב ומיזדבן:

ולא את החדר שלפנים ממנו:

(דף סא:) ואע"ג דמצר ליה מצראי אבראי וכדרב נחמן

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף