רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף כב עמוד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

ובפני הבן שתים בפני האב שתים ובפני הבן שנה בפני האב שנה ובפני הבן שנה ובפני הלוקח שנה הרי זו חזקה ואי אמרת לוקח אית ליה קלא כיון דזבנה אין לך מחאה גדולה מזו ואוקמה רב פפא להאי תניא במוכר שדותיו סתם ולית ליה להאי לוקח קלא דלא מינכר זביני דהאי ארעא דאיזדבנא בכלל ארעאתיה אבל זבנה מארי קמא באנפא נפשיה כיון דאית לה קלא אין לך מחאה גדולה מזו:

מתני' האומנין והשותפין והאריסין והאפוטרופין אין להן חזקה ואין לאיש חזקה בנכסי אשתו ולא לאשה בנכסי בעלה ולא לאב בנכסי הבן ולא לבן בנכסי האב בד"א במחזיק אבל בנותן מתנה והאחים שחלקו והמחזיק בנכסי הגר נעל גדר פרץ כל שהוא הרי זו חזקה:

גמ' (דף מב:) אמר שמואל השותפין מחזיקין זה על זה ומעידים זה לזה ונעשין שומרי שכר זה לזה מחזיקין זה על זה בדאית בה דין חלוקה וקא נחית לכולה ואכיל לה שני חזקה ולא קא ממחי ביה שותפיה אבל אי לית בה דין חלוקה שותף אין לו חזקה ומעידין זה לזה במידי דמסתליק מיניה וקנו מיניה וקא מקבל עליה אחריות דאתיא מחמתיה דאי אתי בעל חוב דידיה וטריף לההיא ארעא משותפיה משלם ליה מדידיה דאי לאו הכי

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף