לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף ד עמוד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

מצינא דאטרח. לא קא מיתדר לי. אמר ליה: [5]חוק לך בארעא או שוף אכריסך! עול ושוף ופוק. אמר רב חמא: דינא קאמר ליה. והני מילי דלא מטו כשורי למטה מעשרה. אבל מטו כשורי למטה מעשרה, מצי א"ל: למטה מעשרה רשותא [6]דידי היא ולא משעבידנא לך. והני מילי דלא אתנו אהדדי. אבל אתנו אהדדי, סתר ובני. ועד כמה? אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כד נקיט איניש איסורייתא דמחוזא והדר. ההוא גברא דהויא קא בני אשיתא אחורי כוי דחבריה. א"ל: קא מאפילת עלי. א"ל: סכרינא להאי ועבדינא לך כוי מלעיל. מרעת לה לאשיתאי. קסתרנא לה עד הכא, ובנינא לה, ועבדינא לך כוי מלעיל. א"ל: אשיתא פלגא חדתא ופלגא עתיקא לא קיימא. א"ל: סתרנא ליה לכוליה ביתא, ובנינא ליה, ועבדינא לך כוי מלעיל. לית לי דוכתא דדיירנא בה. אוגרנא לך! לא מצינא דאיטרח. אמר רב חמא: דינא קאמר ליה, ואע"ג דדייר ביה לתיבני וציבי. הנהו [בי] תרי אחי דפליגי - חד מטייה אספלידא, וחד מטייה תרביצא. אתא ההוא דתרביצא, קא בני אשיתא אפומא דאספלידא. א"ל קא מאפילת עלי. א"ל: בדידי קא בנינא. אמר רב חמא: דינא קאמר ליה. א"ל [7]רב אחא לרב אשי: ומ"ש מהא דתניא: האחין שחלקו - אחד נטל שדה פרדס, ואחד נטל שדה לבן - יש לבעל פרדס ארבע אמות בשדה הלבן, שע"מ כן חלקו. א"ל: התם - דעלו להדדי. הכא - דלא עלו אהדדי. אטו בשופטני עסקינן דעלו באשיאתא והורדי ולא עלו באוירא. ולימא ליה: עד האידנא הוה לי אספלידא, השתא אית לי אינדרנא!? אמר רב שימי בר רב אשי: שמא בעלמא פליג ליה. מי לא תניא: האומר: בית כור אני מוכר - אע"פ שאין לו אלא לתך אחד, הגיעו, שלא מכר לו אלא שמא, והוא דקרו בית כור. הכי השתא: התם - שמא בעלמא מזבנא ליה, הכא - מצי א"ל: דיירנא ביה כי דדיירי ביה אבהתא. (דף ז:) נהרדעי לטעמייהו, דאמר רב נחמן אמר שמואל: האחין שחלקו - אין להם דרך זה על זה, ולא חלונות זה על זה, ולא סולמות זה על זה, ולא אמת המים זה על זה, והזהרו בהן: שהלכות קבועות הן. ורב אמר: יש להן. ההוא שטרא דיתמי דנפק תברא עליה. אמר רב חמא: לא מקרע קרעינן ליה, ולא אגבויי מגבינן ביה. אגבויי לא מגבינן ביה, דהא נפק תברא עליה. ומקרע לא קרעינן ליה, דילמא לכי גדלי יתמי, מייתי ראיה, ומרעי ליה לתברא. [8]שלחה רב אחא בר רב לקמיה דרבינא: הלכה מאי? שלח ליה: הלכתא כוותיה דרב חמא, לבר מתברא, דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן. מר זוטרא בריה דרב מרי אמר: בהא הלכתא נמי כרב חמא, דאם איתיה דתברא מעליא הוא, איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון, ומדלא אפקיה בחיי אבוהון, ש"מ: ציורי ציירי. וכן הלכתא:

מתניתין: כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר. רשב"ג אומר: לא כל החצרות ראויות לבית

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף



  1. ^ בגמ' ליתא ד' תיבות אלו חוק לך בארעא או (ג"א)
  2. ^ בד"ס ובד"ק הגי' דתתאי
  3. ^ בגמ' איתא א"ל רבינא לרב אשי (ג"א)
  4. ^ בגמ' איתא א"ל רב אחא בריה דרבא לרבינא (ג"א)
  5. ^ בגמ' ליתא ד' תיבות אלו חוק לך בארעא או (ג"א)
  6. ^ בד"ס ובד"ק הגי' דתתאי
  7. ^ בגמ' איתא א"ל רבינא לרב אשי (ג"א)
  8. ^ בגמ' איתא א"ל רב אחא בריה דרבא לרבינא (ג"א)