רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף ג עמוד א
וכן הלכתא:
[4](רוניא זבין ארעא אמצריה דרבינא. סבר רבינא לסלוקיה משום דינא דבר מצרא. אמר ליה רב [5]סמא: אמרי אינשי: ארבעה לצלא וארבעה לצללא):
מתניתין: כותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנותו. עד ארבע אמות - בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. מארבע אמות ולמעלה - אין מחייבין אותו לבנותו. סמך לו כותל אחר, אע"פ שלא נתן עליו את התקרה - מגלגלין עליו את הכל בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן:
גמרא: אמר ריש לקיש: הקובע זמן לחבירו, ואמר לו: פרעתיך בתוך זמנו, אינו נאמן, ולואי שיפרענו בזמנו.
(דף ה:) והלכתא כריש לקיש, ואפי' מיתמי. ואע"ג דאמר מר: הבא ליפרע מנכסי יתומים, לא יפרע אלא בשבועה, חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זמניה.
איבעיא להו: תבעו לאחר זמנו, וא"ל: "פרעתיך תוך זמנו", מהו? מי אמרינן "מה לי לשקר" במקום חזקה, (דף ו.) או לא? ולא איפשיטא. וכל כה"ג, חומרא לתובע וקולא לנתבע, הילכך: משתבע שבועת היסת דפרעיה ומיפטר. [6](תא שמע: "בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן". אימת? אילימא דאמר "פרעתי בזמנו", פשיטא! אלא לאו: "תוך זמנו". (אלמא: עביד איניש דפרע בגו זמנו!) שאני התם, דכל שעתא ושעתא - זמניה הוא. ת"ש מסיפא: "בחזקת שלא נתן". אימת? אילימא דתבע לאחר זמן, וא"ל: "פרעתיך בזמנו", אמאי בחזקת שלא נתן? אלא לאו: שתבעו אחר זמנו, ואמר: "פרעתיך בתוך זמנו". אלמא: לא אמרינן מיגו במקום חזקה! שאני התם, דמימר אמר: מי יאמר דמחייבי לי רבנן.
גרסינן בגמרא: האומר לחברו: "מנה לי בידך." והלה אומר: "הן." למחר אמר: "תנהו לי." "נתתיו לך!" - פטור. "אין לך בידי!" - חייב,
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)