רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף א עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאוכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו. אבל [5]בבקעה מקום שלא נהגו לגדור אין מחייבין אותו, אלא אם רצה, כונס בתוך שלו ובונה, ועושה לו חזית מבחוץ. לפיכך, אם נפל הכותל, המקום והאבנים הרי הן שלו. ואם עשו מדעת שניהן, בונין כותל באמצע, ועושה לו חזית מכאן וחזית מכאן. לפיכך, אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהן:
גמרא: [6](הגה"ה: סברוה: מאי מחיצה? גודא. (דף ב:) וטעמא דרצו. הא לא רצו, אין מחייבין אותו. אלמא: היזק ראיה לא שמיה היזק. תא שמע: וכן בגינה מקום שנהגו לגדור. גינה שאני, דאמר רבי [7]אבהו אמר רב הונא אמר רב: אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה. ת"ש: כותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנותו עד ד"א. נפל שאני. ת"ש: כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר. היזיקא דרבים שאני. ת"ש: החלונות מלמעלן ומלמטן ([8]עד) ארבע(ה), ותניא עליה: מלמעלה שלא יציץ ויראה, מלמטן כדי שלא יעמוד ויראה, מכנגדן שלא יאפיל. היזיקא דבית שאני. תא שמע: דאמר שמואל: גג הסמוך לחצר חבירו עושין לו מעקה גבוה ד' אמות. שאני התם, דא"ל בעל החצר לבעל הגג: לא ידענא בהי עידנא אתית, דאיצטנע מינך, דלדידי קביעי לי תשמישי, לדידך לא קביעי תשמישתך. ע"כ):
מאי מחיצה? פלוגתא, כדכתיב (במדבר לא מג): וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה, וכיון דרצו לחלוק, בונין את הכותל בעל כרחן. אלמא: היזק ראיה שמיה היזק, (דף ג.) ואי היזק ראיה שמיה היזק, מאי איריא רצו? כי לא רצו נמי פלגי! אמר רבי יוחנן: משנתנו בשאין בה דין חלוקה. אבל יש בה דין חלוקה: אע"ג דלא בעי למפלג אלא חד מינייהו, פלגי, דהיזק ראיה שמיה היזק, ואי [משנתנו בשאין בה דין חלוקה], כי רצו מאי הוי? להדרו בהו!
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)
- ^ במשנה בגמ' איתא אבל בבקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין כו' (ג"א)
- ^ כל זה אינו מהלכות [וכ"ה הב"ח וכן בד"ק ליתא]
- ^ בגמ' איתא ר' אבא
- ^ בגמ' ליתא תיבת עד וכן לקמן במשנה (דף כב.) ליתא תיבת עד. וגם צ"ל ארבע כי ארבעה בה"א הוא טפחים (ג"א)
- ^ במשנה בגמ' איתא אבל בבקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין כו' (ג"א)
- ^ כל זה אינו מהלכות [וכ"ה הב"ח וכן בד"ק ליתא]
- ^ בגמ' איתא ר' אבא
- ^ בגמ' ליתא תיבת עד וכן לקמן במשנה (דף כב.) ליתא תיבת עד. וגם צ"ל ארבע כי ארבעה בה"א הוא טפחים (ג"א)