רי"ף נדרים מהדורת ש"ס ווילנא דף ג ע"א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף נדרים - עמוד הבא


צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא

הרי"ף[עריכה]

מתוך: רי"ף על הש"ס/נדרים/פרק א (עריכה)

עליה בחדא. סבר לה [כוותיה] בחדא, דלית ליה מכלל לאו וכו'; ופליג עליה בחדא, בקרבן.

רב אשי אמר: הא דאמר "לחולין", הא דאמר "לא חולין", דמשמע לא ליהוי חולין אלא קרבן:

מתניתין[עריכה]

(נדרים יג, א) האומר "קרבן", "עולה", "מנחה", "חטאת", "שלמים", "תודה", "שאני אוכל לך", אסור; ורבי יהודה מתיר.

"הקרבן", "כקרבן", "קרבן", "שאוכל לך", אסור.

"לקרבן לא אוכל לך", רבי מאיר אוסר.

האומר לחבירו: "קונם פי מדבר עמך", "ידי עושות עמך", "רגלי מהלכות לך", אסור:

גמרא[עריכה]

רבי מאיר אוסר. והתניא, מודים חכמים לרבי יהודה באומר: "הא קרבן", "הא עולה", "הא חטאת", "הא מנחה", "הא תודה", "הא שלמים", "שאוכל לך", מותר, שלא נדר זה אלא בחיי קרבן? לא קשיא, הא דאמר "הא קרבן", [והא דאמר "הי קרבן". אמר "הא קרבן", אסור; אמר "הי קרבן", מותר. מאי טעמא?] חיי קרבן קאמר, וכן הלכתא.

פי מדבר עמך. ורמינהי, חומר בשבועות מבנדרים, ובנדרים מבשבועות. חומר בנדרים, שהנדרים חלים על דבר מצוה כדבר רשות, מה שאין כן בשבועות; וחומר בשבועות, שהשבועות חלות בין על דבר שיש בו ממש, ובין על דבר שאין בו ממש, מה שאין כן בנדרים? באומר "ייאסר פי לדיבורי, ידי למעשיהן, ורגלי להילוכן". דיקא נמי דקתני "פי מדבר עמך", ולא קתני "שאיני מדבר עמך", שמע מינה:

הדרן עלך כל כנויי נדרים


 רמב"ן[עריכה]

הריטב"א[עריכה]

נמוקי יוסף[עריכה]