לדלג לתוכן

רות רבה ג א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רות רבה · ג · א · >>


א.    [ עריכה ]
זה שאמר הכתוב (איוב ג') קטן וגדול שם הוא, ועבד חפשי מאדניו. אמר רבי סימון: זה אחד מארבעה מקראות שדומין זה לזה: קטן וגדול שם הוא, העולם הזה - מי שהוא קטן יכול להיעשות גדול, ומי שהוא גדול יכול להיעשות קטן. אבל לעתיד לבא, מי שהוא קטן אינו יכול להיעשות גדול, ומי שהוא גדול אינו יכול להיעשות קטן. ועבד חפשי מאדוניו זה הוא שעושה רצון יוצרו מכעיס את יצרו - מת, יצא לחירות, שנאמר (שם) ועבד חפשי מאדוניו. ר' מיאשא בר בריה דר' יהושע נשתקע שלשה ימים בחוליו, לאחר שלשה ימים נתיישבה דעתו. אמר ליה אביו: הן הוית, אמר ליה: בעולם מעורב הייתי. אמר ליה: ומה חמיתה תמן? [מה שראית שם?] אמר ליה: הרבה בני אדם ראיתי כאן בכבוד ושם בבזיון. כד שמעו ר' יוחנן וריש לקיש סלקן למבקריה. אמר להון אבוה: שמעתון מה אמר הדין מיינוקא? אמרין ליה: מה אמר? תני להון עובדא. אמר ריש לקיש: ולא מקרא מלא הוא? (יחזקאל כא) כה אמר ה', הסיר המצנפת והרים העטרה, זאת לא זאת. השפלה הגבה והגבוה השפיל. אמר רבי יוחנן: אלו לא עליתי אלא לשמוע דבר זה, די. רב הונא ריש גלותא שאל לרבי חסדאי: מה דין דכתיב הסיר המצנפת והרים העטרה ? אמר ליה: הסיר המצנפת מרבותינו, והרים העטרה מאומות העולם. אמר ליה: את חסד ומה לך חסד.