רוטנברג על משלי ל יח

הטקסט המקראי[עריכה]

שלשה: "המה נפלאו ממני", וארבע: "לא ידעתים": דרך הנשר בשמים, דרך נחש עלי צור, דרך אניה בלב ים, ודרך גבר בעלמה (כן דרך אשה מנאפת: אכלה ומחתה פיה ואמרה: "לא פעלתי און").

הטקסט הפשוט[עריכה]

על[1] שלשה דברים[2] אמרתי[3]: "המה נפלאו ממני", ואולם[4] על[1] ארבעה דברים[5] אני אומר[3]: "לא ידעתים" – והם: דרך הנשר בשמים, דרך ה[6]נחש עלי צור, דרך ה[6]אניה בלב ים, ודרך ה[6]גבר בעלמה (הלא[4] כן היא[7] דרך אשה מנאפת: כמו[1] אכלה ומחתה פיה ואמרה: "לא פעלתי און").

[1] לפי השמטת יחס

[2] לפי השמטת מוגדר

[3] לפי השמטת אמירה(ראה הע' 8).

[4] לפי השמטת חיבור

[5] לפי סתמיות בל' נקבה

[6] לפי השמטת נשנה

[7] לפי השמטת היה (בינוני)

הפירוש[עריכה]

על שלושה דברים הייתי אומר[8]: קשה לי[9] להכירם[10], ואולם על ארבעה אני אומר: אינני מכיר[10] אותם– ודברים אלה הם: הדרך, שבה הנשר עבר בשמיים, ר"ל במרום; הדרך, שבה הנחש עבר על סלע; הדרך, שבה אונייה עברה בלב ים; והדרך, שבה הגבר עבר דרך עלמה, ר"ל דרך גופה של עלמה (הרי כן היא הדרך של אשה מנאפת: כאילו אכלה ומחתה את פיה, והיא אומרת[11]: "לא פעלתי און"). כלומר, מחבר המשל אומר: כי יש דרכים, שמישהו או משהו עבר בהן, ואין להכיר את הדרכים, שבהן בדיוק אותו מישהו או משהו עבר, כיוון שאותו מעבר, שנעשה בהן, לא השאיר אחריו כל סימן. אילו לא היו לפחות אלא שלוש דרכים כאלה בלבד, הייתי אומר: קשה לי להכיר אותן, אבל אוליי עוד אצליח להכירן; ואולם מכיוון שיש יותר משלוש, מכיוון שיש ארבע דרכים כאלה, ברור לי, כי מספר רב כזה לא אצליח להכיר, ולכן אני קובע: אינני מכירן ודרכים אלה הן: הדרך, שבה עבר הנשר במרום, הדרך שבה עבר הנחש על סלע, הדרך שבה עברה אוניה בלב ים (אף באחת משלוש דרכים אלה הרי לא נשאר כל סימן של המעבר שנעשה בהן), והדרך שבה עבר הגבר דרך גופה של עלמה (שגם בה הרי אין להכיר, כי גבר עבר בה – שהרי זוהי הדרך של אשה מנאפת, שאחרי הניאוף היא מעמידה פנים, כאילו אכלה ומחתה את פיה, והיא אומרת[11]: "לא פעלתי אוון").

[8] "אמרתי" – הייתי אומר. השוה "אם אמרתי אספרה כמו וגו'", תהלים עג15, שלפי תרגומם הסביר של לותר ויהואש הוראת "אמרתי" היא שם: הייתי אומר ועוד.

[9] "נפלא מ'" – קשה לי השוה "כי יפלא ממך דבר למשפט", דברים יז8; "לא יפלא ממך (*בפסוק נוסף: כל) דבר", ירמיה לב17; ועוד.

[10] הזמן של "נפלאו" ושל "ידעתים" הוא עבר נמשך(ראה הע' 8 ליב12), באופן שהוראת "נפלאו ממני" היא: קשה לי והוראת "לא ידעתים" היא: אינני מכירם

[11] הו"ו של "ואמרה" היא ו"ו ההיפוך המהפכת את זמן העבר לעתיד התדירות. אמור מעתה: "ואמרה" – ואומרת