לדלג לתוכן

רוטנברג על משלי כז יח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הטקסט המקראי

[עריכה]
נצר תאנה יאכל פריה, ושמר אדניו יכבד.


הטקסט הפשוט

[עריכה]

אדם, אשר[1] נצר תאנה, יאכל את[2] פריה, וגם[3] עבד, אשר[1] שמר את[2] אדניו, מן הראוי שיכובד[4].

[1] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[2] לפי השמטת יחס

[3] לפי השמטת חיבור

[4] ראה הע' 5.

הפירוש

[עריכה]

מי שנוצר תאנה אוכל את פריה, וגם עבד השומר את אדוניו, מן הראוי שאדוניו יתייחס אליו בכבוד[5]. כלומר, כשם שמי ששומר תאנה אוכל מפריה, נוסף על השכר, שהוא מקבל תמורת השמירה, ועל דעת איש לא יעלה לחסום את פיו בשעת השמירה – ככה מן הראוי הוא, שעבד השומר את אדוניו, יתייחס אליו אדוניו בכבוד, אע"פ שהוא עבדו וחייב לעשות זאת.

[5] הזמן של "יכבד" הוא עתיד הראוי(ראה הע' 6 לו16 (*אולי י16)).