רוטנברג על משלי כז יב

רוטנברג על משלי • פרק כז • פסוק 12

הטקסט המקראי

ערום, ראה רעה – נסתר; פתאים, עברו – נענשו (*נראה שהושמטה פה נקודה)

הטקסט הפשוט

ה[1]ערום, אשר[2] ראה את[3] ה[1]רעה, נסתר; אבל[4] ה[1]פתאים, אשר[2] עברו, נענשו.

[1] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[2] לפי משפט ניתק לשם (תוספות)

[3] לפי השמטת יחס

[4] לפי השמטת חיבור

הפירוש

הערום[5], שראה מראש[6], כי צפויה צרה – נסתר; אבל הפתאים, שלא ראו מראש את הרעה ועברו את המקום שבו קרתה הרעה, נענשו. כלומר, אדם, שכבר רומה בעבר, ומאז הוא חכם הלומד מן הניסיון ונזהר, שלא ירומה שוב, אדם זה ראה מראש, כי צפויה לו סכנה, אם ימשיך בדרך, שהלך בה עד אותה שעה[7], ומשום כך נסתר ולא המשיך באותה דרך; ואילו הפתאים[8], שגם הם רומו כבר בעבר, ואוליי אפילו יותר מפעם אחת, אך מחמת טיפשותם אינם לומדים מן הניסיון, עברו את המקום, שהערום ראה, כי צפויה בו צרה, והם נענשו, ר"ל פגעה בהם הצרה, שהערום ראה מראש, כי ייתכן שתבוא, והיה בכך משום עונש על חוסר זהירותם[9][10].

[5] ראה הע' 6 לכב3.

[6] ראה הע' 5 לכב3.

[7] ראה הע' 7 לכב3.

[8] ראה הע' 8 לכב3.

[9] ראה הע' 9 לכב3.

[10] וריאציה לפתגם זה היא הפתגם שבכב3.