רוטנברג על משלי כז ז

רוטנברג על משלי • פרק כז • פסוק 7

הטקסט המקראי

נפש שבעה תבוס נפת, ונפש רעבה כל מר מתוק.

הטקסט הפשוט

נפש שבעה תבוס גם[1] נפת, ול[2]נפש רעבה כל מאכל[3] מר הוא[4] מתוק.

[1] לפי השמטת חיבור

[2] לפי השמטת יחס

[3] לפי השמטת מוגדר

[4] לפי השמטת היה (בינוני)

הפירוש

נפש[5] שבעה תרמוס גם נופת, ואילו לנפש רעבה כל מאכל מר הוא מתוק. כלומר, כשהאדם שָׂבֵעַ הוא ירמוס אפילו נופת, ר"ל הוא ידחה אותו בבוז, אם יגישוהו לו; ואילו לאדם רעב גם מאכל מר מתוק הוא בשבילו ויאכלנו ברצון.

[5] הוראת "נפש" כאן ובמקומות דומים היא: "מערכת האכילה והעיכול (ראה הע' 7 לי3).