רוטנברג על משלי כד כז

רוטנברג על משלי • פרק כד • פסוק 27

הטקסט המקראי

הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה; לֵך[1] אחר ובנית ביתך.

[1] בספר משלי שבידנו הניקוד הוא: "לָך".

הטקסט הפשוט

הכן בעבודות[2] חוץ את[3] מלאכתך, ועתדה בעבודות[2] שדה; לֵך אַחַר ובנית את[3] ביתך.

[2] לפי השמטת נסמך

[3] לפי השמטת יחס

הפירוש

הכן את עיסוקך[4] בעבודות חוץ, ועשה עתיד[5] למלאכתך, ר"ל לעיסוקך, בעבודות שדה; לך אחר כך[6] ובנה את ביתך. כלומר, מחבר המשל אומר לקורא, שלפני שהוא בונה לו בית מוטב שיכין לו עיסוק, ואת העיסוק הזה עליו להכין לעזרו (*המילה לא ברורה) בעבודות שיעבוד כשכיר בחוץ, ומן הראוי הוא, שעיסוקו בעתיד יהיה בשדה, משום שעבודתו של אדם בשדה היא, לדעתו (*המילה לא ברורה) של אותו מחבר, הטובה ביותר לאדם, ולכן העבודה שהוא יעבוד בחוץ כשכיר צריכה להיות אצל בעל שדה. בעבודה זו הוא ילמד לבצע את עבודות השדה כראוי וגם ישתכר כסף, באופן שיוכל לחסוך ולקנות לו שדה. רק לאחר שהוא כבר יודע לבצע כראוי את כל עבודות השדה, ואוליי גם קנה כבר שדה לעצמו בכסף שהשתכר בעבודות החוץ שלו – יוכל ללכת ולבנות לו בית.

[4] "מלאכתך" – עיסוקך. השוה "והמלאכה לא ליום אחד", עזרא י13; "מלאכה היא לאדני ה' צבאות בארץ כשדים", ירמיה נ25; ועוד.

[5] "ועתדה" ועשה לה עתיד.

[6] אמנם כל "אחר בהוראת אחרי כןבמקרא הפועל הוא אחריהן; אך מחבר המשל שלפנינו מצא לנכון לכתוב "לֵך אחר" – כשם שתואר הפועל "מחר", למשל, המורה גם הוא על זמן, בא אף הוא לא רק אחר הפועל, כגון "מחר יעשה ה'", שמות ט5, אלא גם לפני הפועל, כגון "והשכמתם מחר", שופטים יט9.