רוטנברג על משלי כד ז

רוטנברג על משלי • פרק כד • פסוק 7

הטקסט המקראי

ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו.

הטקסט הפשוט

כמו[1] ראמות נמכרו[2] לאויל ה[3]חכמות, ובכל זאת[4] בשער לא יפתח פיהו.

[1] לפי השמטת יחס

[2] לפי השמטת מיוחס

[3] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[4] לפי השמטת חיבור

הפירוש

כמו ראמות, ר"ל כמו אבנים יקרות[5], נמכרו לאוויל החוכמות, ואעפי"כ אינו פותח את פיו בשער. כלומר, האוויל, ר"ל העשיר המתרברב[6], קנה מחכם חוכמות שונות ושילם בעבורן הון רב, ואעפי"כ כשהוא נמצא בשער, שבו יושבים אנשים ומתייעצים בעניינים שונים, וכל אחד מחווה את דעתו, אין אותו עשיר מתרברב פותח את פיו להביע דעה שלו, הואיל ואינו יודע לנסח משפט כראוי, והכסף ששילם בעבור החוכמות הוא שילם רק, כדי שייצא לו שם של אדם שמתעניין בחוכמה[6].

[5] השוה "ראמות וגביש לא יזכר", איוב כח18; "ובוץ וראמת וכדכד", יחזקאל כז16.

[6] השוה פירושי ל"לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו", לעיל יח2.