רוטנברג על משלי כג כ

רוטנברג על משלי • פרק כג • פסוק 20,21

הטקסט המקראי

אל תהי בסבאי יין, בזללי בשר למו, כי סֹבֵא וזולל יורש, וקרעים תלביש נומה.

הטקסט הפשוט

אל תהי בחברת[1] סבאי יין, בחברת[1] זללי בשר להנאתם[2], כי סבא וזולל יורש, וקרעים תלביש נומה.

[1] לפי השמטת נסמך

[2] לפי כינוי סומך בודד

הפירוש

אל תהי בחברה של סובאי יין, בחברה של זוללי בשר להנאתם, מפני שמי שהוא סובא וזולל נעשה רש, והזמן הפנוי מכל עבודה[3] מלביש את האדם קרעים. כלומר, מחבר המשל מזהיר את קוראו, שלא יימצא בחברת בני האדם הסובאים יין וזוללים בשר להנאתם, משום שסופם של בני אדם אלה שהם נעשים רשים, ומי שחלק רב מזמנו פנוי מכל עבודה – זמן פנוי זה גורם לכך, שלבושו מלא קרעים ואין בידו לקנות לעצמו בגד חדש.

[3] לדעתי אין הוראת הפועל "נם" ישן שינה קלה אלא שכב (*נדצ"ל שוכב) פנוי מכל עבודה וצופה לביאת השינה; והשם "נומה" שלפנינו מורה על אותו זמן, שפנויים בו מכל עבודה וממתינים בו לביאת השינה. – מסתבר גם, שהמלים "סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה" היו פתגם, שמחבר המשל, בהזהירו את קוראו, שלא יימצא בחברתם של סובאי יין וזוללי בשר" (*נראה שהגרשיים בטעות) נימק אותה אזהרה שלו בפתגם הזה.