רוטנברג על משלי כג יב

רוטנברג על משלי • פרק כג • פסוק 12,13,14

הטקסט המקראי

הביאה למוסר לבך ואזניך (*לפנינו הוא חסר יו"ד) לאמרי דעת; אל תמנע מנער מוסר: כי תכנו בשבט לא ימות – אתה בשבט תכנו, ונפשו משאול תציל.

הטקסט הפשוט

הביאה לחכם[1] מוסר לבך, ואת[2] אזניך לבעל[1] אמרי דעת; אל תמנע מנער מוסר: כי תכנו בשבט – לא ימות; אבל[3] אתה בשבט תכנו, ואת[2] נפשו משאול תציל.

[1] לפי השמטת נסמך

[2] לפי השמטת יחס

[3] לפי השמטת חיבור

הפירוש

הבא את ליבך לחכם מוסר, ואת אוזניך הבא שמי שאומר אמרי דעת; אל תמנע מנער מוסר, כדי למנוע ממנו כאב – משום שכשאתה תכנו בשבט, זה אמנם יכאב לו, אך הוא לא ימות מכך, ואילו בכך שתכנו בשבט מוסר תציל אותו משאול, ר"ל ממוות. כלומר, מחבר המשל מייעץ לו לקוראו, שהוא עצמו יקבל מוסר, וידאג לכך שבנו הצעיר יקבל מוסר. המוסר, שבנו צריך לקבל, הוא יוכל לקבל ממנו, והוא אמנם צריך לעשות זאת, ולהציל בכך את בנו מן המוות; ואילו את המוסר, שהוא עצמו צריך לקבל, אינו יכול לקבל בביתו, ולכן עליו ללכת אל חכם, ובכך הוא יביא אליו את ליבו, שיקבל ממנו את המוסר ואת אוזניו שישמעוהו.