רוטנברג על משלי יד לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הטקסט המקראי[עריכה]

בלב נבון תנוח חכמה, ובקרב כסילים תודע.


הטקסט הפשוט[עריכה]

בלב איש[1] נבון תנוח ה[2]חכמה, ורק[3] בקרב כסילים תודע.

[1] לפי השמטת מוגדר

[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[3] לפי השמטת חיבור

הפירוש[עריכה]

בליבו של איש נבון החכמה נחה, ורק בקרב כסילים היא נודעת. כלומר, חכמתו של איש נבון נחה בליבו, משום שאין זה מדרכו של איש נבון לתת פרסום לחכמתו; אך כשהנבון נמצא בקרב[4] כסילים – אז נודעת חכמתו, כיוון שהוא משתמש בה כדי להורות להם לאותם כסילים את הדרך הישרה[5].

[4] פירשתי לפי הניקוד "וּבְקֶרֶב" שבספר משלי שבידנו; אך אין זה מן הנמנע, כי מחבר הפתגם נתכוון לניקוד "וּבִקְרֹב" (השוה "והיה בקרב איש להשתחות לו", ש"ב טו5; ועוד) – ומה שהוא ביקש לומר לנו בפתגם זה הוא: אמנם ברגיל חכמתו של האיש הנבון נחה בליבו ואינה נעה; אך כשהכסילים מתקרבים – הנבון מבטל אז את חוסר התנועה של (*שתי המילים לא ברורות) חכמתו.

[5] גם ארליך פירש את הפתגם בצורה זו.