רוטנברג על משלי יד לג

רוטנברג על משלי • פרק יד • פסוק 33

הטקסט המקראי

בלב נבון תנוח חכמה, ובקרב כסילים תודע.

הטקסט הפשוט

בלב איש[1] נבון תנוח ה[2]חכמה, ורק[3] בקרב כסילים תודע.

[1] לפי השמטת מוגדר

[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[3] לפי השמטת חיבור

הפירוש

בליבו של איש נבון החכמה נחה, ורק בקרב כסילים היא נודעת. כלומר, חכמתו של איש נבון נחה בליבו, משום שאין זה מדרכו של איש נבון לתת פרסום לחכמתו; אך כשהנבון נמצא בקרב[4] כסילים – אז נודעת חכמתו, כיוון שהוא משתמש בה כדי להורות להם לאותם כסילים את הדרך הישרה[5].

[4] פירשתי לפי הניקוד "וּבְקֶרֶב" שבספר משלי שבידנו; אך אין זה מן הנמנע, כי מחבר הפתגם נתכוון לניקוד "וּבִקְרֹב" (השוה "והיה בקרב איש להשתחות לו", ש"ב טו5; ועוד) – ומה שהוא ביקש לומר לנו בפתגם זה הוא: אמנם ברגיל חכמתו של האיש הנבון נחה בליבו ואינה נעה; אך כשהכסילים מתקרבים – הנבון מבטל אז את חוסר התנועה של (*שתי המילים לא ברורות) חכמתו.

[5] גם ארליך פירש את הפתגם בצורה זו.