רוטנברג על משלי יד כ
רוטנברג על משלי • פרק יד • פסוק 20
הטקסט המקראי
[עריכה]
הטקסט הפשוט
[עריכה]גם לרעהו ישנא ה[1]רש, בעוד[2] אהבי ה[1]עשיר רבים הם[3].
[1] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)
[2] ראה הע' 5.
[3] לפי השמטת היה (בינוני)
הפירוש
[עריכה]גם לחבר שלו[4] יישנא העני, בעוד[5] אוהביו של העשיר רבים הם. כלומר, גם החבר היחיד, שיש עוד לעני, ישנא אותו בעתיד[6], מאחר שבמוקדם או במאוחר ייאלץ העני לבקש טובה ממנו, ואז יחדל אותו אדם להיות חברו וישנא אותו; ואולם לעשיר אוהבים רבים, משום שרבים האנשים, הנהנים מעושרו.
[4] יש "רֵעַ", שהוראתו: הזולת, ר"ל כל אחד מבני האדם, כגון "לא תענה ברעך עד שקר", שמות כ13; ויש "רֵעַ", שהוראתו: חבר וידיד, כגון "וחירה רעהו העדלמי", בראשית לח12. כאן הוראת "לרעהו" היא בהכרח: לחבר שלו וידידו, שאל"כ מה הכוונה ב"גם"?
[5] הו"ו של "ואהבי" היא ו"ו הנסיבות(ראה הע' 6 לי6(*אולי ו6)), והוראתה כאן: בעוד.
[6] הזמן של "ישנא" אינו עתיד התדירותאלא עתיד ממש.