רוטנברג על משלי יד יז
רוטנברג על משלי • פרק יד • פסוק 17
הטקסט המקראי[עריכה]
[1] בספר משלי הניקוד הוא: "יִשָּׂנֵא" בשין שמאלית דגושה.
הטקסט הפשוט[עריכה]
אדם, אשר הוא[2] קצר אפים, יעשה מעשה[3] אולת, ואולם[4] איש מְזִמֹּת יִשְׁנָא מעשהו[5].
[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)
[3] לפי השמטת נסמך
[4] לפי השמטת חיבור
[5] לפי השמטת פעול
הפירוש[עריכה]
אדם, שהוא חסר סבלנות[6], עושה מעשה איוולת; ואילו בעל מחשבו[7] עושה שנית[8] מה שעשה. כלומר, אדם חסר סבלנות המייצר מוצר, ותוך כדי עבודתו מתברר לו, כי מה שכבר עשה אינו טוב – איננו מתחשב בכך, אלא הוא ממשיך בעבודתו, וכך יוצא לו בסוף מתחת ידו מעשה איוולת, ר"ל מוצר לא טוב, כמוצריו של אוויל. מה שאין כן באדם, שהוא בעל מחשבות. אדם כזה, כשמתברר לו, כי מה שכבר עשה אינו טוב – שונה, ר"ל עושה שנית מה שכבר עשה, ואינו מוציא מתחת ידו מוצר לא טוב.
[6] לפי פירושו הנכון של א"ש הרטום "קצר אפים הוא הפך מן ארך אפים".
[7] הוראת השם "מזמה" דומה לזו של השם "מחשבה": יש שהכוונה ב"מזמה" היא למחשבה טובה, כגון ב"מזמה תשמר עליך", משלי ב11; יש שהכוונה בה למחשבה רעה, כגון ב"ואיש מזמות ירשע", להלן יד17 (*צ"ל לעיל יב2); וכאן הכוונה למחשבה סתם, שהיא הניגוד לחוסר מחשבות.
[8] הפועל "שנה" בשי"ן ימנית ובבנין קל הוא מגזרונו של שם המספר "שני", והוא מורה על עשיה שניה של דבר, כגון ב"כסיל שונה באולתו", להלן כו11, או על קבלת צורה שניה, כגון ב"אני ה' לא שָנִיתִי", מלאכי ג6. והיות שפעלי ל"ה מתחלפים לא אחת בפעלי ל"א – כגון הפועל "דכה" המתחלף ב"דכא" (עמת "תגלנה עצמות דכית", תהלים נא10, עם "עמך ה' ידכאו", שם צד5 (*נראה שהושמט כאן סוגר שמאלי); כגון הפועל "חבה" המתחלף ב"חבא" (עמת "חדר בחדר להחבה", מ"ב כב25, עם "עירם אנכי ואחבא", בראשית ג10) – גם הפועל "שנה" מתחלף לא אחת ב"שנא", כגון ב"איכה יועם זהב, ישנא הכתם הטוב", איכה ד1. אמור מעתה: "ואיש מזמות יִשְׁנָא" פירושו: ואיש מזימות יִשְנֶה, כלו' יעשה שנית מה שעשה.