רוטנברג על משלי יד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הטקסט המקראי[עריכה]

פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשרו.


הטקסט הפשוט[עריכה]

ה[1]פתי יאמין לכל דבר, ואולם[2] ה[1]ערום יבין לאשרו.

[1] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[2] לפי השמטת חיבור

הפירוש[עריכה]

הפתי מאמין לכל דבר, ואילו החכם[3] מתבונן[4] לבסיסו[5] של הדבר. כלומר, הפתי מאמין לכל דבר, שאוזניו שומעות; ואילו החכם, כשהוא שומע דבר – הוא מתבונן למקור, שממנו הדבר הגיע אליו, והמקור הזה אומר לו, אם אותו דבר הוא דבר אמת או דבר שקר.

[3] "ערום" – חכם ראה הע' 9 ליב16.

[4] "יבין לאשרו" – יתבונן לאשורו; השוה "לו חכמו ישכילו זאת, יבינו לאחריתם", דברים לב29, ועוד.

[5] כל "אשור" שבמקרא הוראתו כף רגל, וכאן הוא משמש בהשאלה לבסיס, משום שכף הרגל היא הבסיס של גוף האדם – והכוונה ב"יבין לאשרו" היא: יתבונן למקורו של הדבר, כדי לדעת אם דבר אמת הוא או דבר שקר.