רוטנברג על משלי יד ט

רוטנברג על משלי • פרק יד • פסוק 9

הטקסט המקראי

אוילים יליץ אָשֵם[1], ובין ישרים רצון.

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "אָשָם".

הטקסט הפשוט

אוילים יליץ האויל[2] ה[3]אשם, ואולם[4] בין האנשים[5] ה[3]ישרים יש[6] רצון.

[2] לפי השמטת נשנה (בשינוי)

[3] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[4] לפי השמטת חיבור

[5] לפי השמטת מוגדר

[6] לפי השמטת מיוחס

הפירוש

אווילים יעשה בדבריו ללצים[7] האוויל, שהוא אשם, ר"ל שמאשימים אותו, כי עשה מעשה של לץ, מעשה של קלות דעת; ואילו בין אנשים ישרים יש רצון לעזור[9]. כלומר, אוויל, המואשם על מעשה של קלות דעת, אומר על חבריו האווילים, שגם הם היו שותפים לאותו מעשה של קלות דעת; ואילו אנשים ישרים לא זו בלבד שאינם מאשימים את חבריהם בשום דבר, אלא שכל אחד מהם מוכן גם לעזור לחבריו.

[7] כשם שהוראת הפועל "ירשיע" היא: יעשה בדבריו את המושא הישיר לרשע, או יאמר על המושא הישיר, שהוא רשע – גם "יליץ" הוראתו: יעשה בדבריו את המושא הישיר ללץ, או יאמר על המושא הישיר, שהוא לץ.

[8] "אשם" הוראתו: אשם על מעשה רע שעשה. השוה "אבל אשמים אנחנו על אחינו", בראשית מב21. (*נראה שהערה זו שייכת לפירוש שמחק המחבר ולפי מה שלפנינו אינה שייכת.)

[9] "רצון" הוראתו כאן: נכונות לעזור – כבכתוב " בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך", ישעיה ס10.