רוטנברג על משלי יג כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הטקסט המקראי[עריכה]

טוב ינחיל בני בנים, וצפון לְצַדִּיק[1] חיל חוטא.

[1] הניקוד בס' משלי שבידנו הוא "לַצדיק"; והיות שמחבר הפתגמים ממעט להשתמש בה"א הידיעה, ניקדתי: "לְצדיק".

הטקסט הפשוט[עריכה]

דבר[2] טוב ינחיל הצדיק[3] את[4] בני ה[5]בנים, וצפון לו[3] גם[6] חיל ה[5]חוטא.

[2] לפי השמטת מוגדר

[3] לפי שילוב (ש"ג)

[4] לפי השמטת יחס

[5] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[6] לפי השמטת חיבור

הפירוש[עריכה]

דברים טובים[7] ינחיל הצדיק את בני הבנים שלו, וצפון לו גם חיל החוטא. כלומר, הצדיק, המתפרנס מיגיע כפיו, ירכוש לו דברים טובים במידה כה מרובה, שלא זו בלבד שיספיקו לצרכיו שלו, אלא שעוד ינחיל מהם לבני בניו; וצפון לו גם הרכוש[8] של החוטא, המתפרנס מעמל אחרים, הואיל וסופו של זה שיפשוט את הרגל, והצדיק ירכוש את רכושו בכסף, שהוא חוסך בעבודתו.

[7] הכוונה ב"טוב" היא לדברים טובים. ראה הע' 7 ליא13. – וייתכן, שהניקוד הנכון הוא "טוּב" שמשמעו: רכוש.

[8] "חיל חוטא" – הרכוש של החוטא. השוה "הבטחים על חילםוברב עשרם יתהללו", תהלים מט7.