רוטנברג על משלי יג יב

רוטנברג על משלי • פרק יג • פסוק 12

הטקסט המקראי

תוחלת ממשכה מחלה לב, ועץ חיים תאוה באה.

הטקסט הפשוט

תוחלת, אשר היא[1] ממשכה, מחלה את[2] ה[3]לב; ואולם[4] תוחלת[6] עץ חיים היא[6] תאוה, אשר[7] באה.

[1] לפי משפט ניתק לשם (נשוא)

[2] לפי השמטת יחס

[3] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[4] לפי השמטת חיבור

[5] לפי השמטת נשנה

[6] לפי השמטת היה (בינוני)

[7] לפי משפט ניתק לשם (תוספות)

הפירוש

תוחלת, הנמשכת זמן רב[8], מחלה את הלב, ואילו תוחלת עץ הפרי[9] היא תאוה, המתמלאת בזמן[10]. כלומר, תוחלת הרשע להצלחה בעיסקי המירמה שלו, כשאינו יודע, אם ומתיי תוחלתו זו תתמלא, מחלה את ליבו; אבל תוחלת הצדיק, עובד האדמה, לפירות אילן המאכל, שנטע באדמתו, היא תוחלת המתמלאת באופן קבוע בעונת הבשֵלוּת של הפרי.

[8] מסתבר כי "ממשכה" בב' פוּעל מורה על הימשכות בהיקף רב יותר מזו של "נמשכת" בב' נפעל; לכן פירשתי: "ממשכה" –נמשכת זמן רב

[9] "עץ חיים" – עץ הפרי, אילן המאכל; ראה הע' 10 ליא30-31.

[10] כשהפועל "בא" הוא נשואו של משפט, שנושאו הוא דבר, שמקווים לבואו – הוא מורה על ביאת נושא זה בזמן שהובטח, או לפחות בזמן סביר. השוה "ובא האות והמופת", דברים יג3; כל אשר ידבר בוא יבוא, ש"א ט6.