רוטנברג על משלי יג טז
רוטנברג על משלי • פרק יג • פסוק 16
הטקסט המקראי[עריכה]
[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "כָּל", ולפי הפירוש הנראה לי נכון אני מנקד: "כֹּל"[1א] – כפי שניקדו כאן גם הוולגאטה והפשוטא (*אולי והפשיטא). ואמנם לפי הניקוד "כָּל" מלה זו מיותרת היא, שהרי גם אם היה כתוב "ערום יעשה בדעת", היינו מבינים, כי הכוונה היא, כי כל מי שהוא ערום יעשה בדעת – כפי שאנו מבינים, למשל את המלים "צדיק לעולם בל ימוט", לעיל י30, כי כל מי שהוא צדיק לא ימוט לעולם.
[1א] ייתכן גם, שהניקוד הנכון הוא גם כאן "כַּל" (ראה מאמרי "כל וכלה" שבסוף הפתגם שביג7), והוראת "כַּל" בפתגם שלפנינו הוא: מירב, וזה מה שהפתגם אומר לפי אותו ניקוד: הערום עושה את המירב, כדי למנוע מרעהו את הצער, העלול להיגרם לו, אם ישמע את הידיעה הרעה.
הטקסט הפשוט[עריכה]
את ה[2]כֹּל[1] ה[2]ערום יעשה בַּ[2]דעת, בעוד[3] ה[4]כסיל יפרש את[4] ה[2]אולת.
[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)
[3] ראה הע' 6א.
[4] לפי השמטת יחס
הפירוש[עריכה]
את הכול החכם[5] עושה בידיעה הרעה[6], בעוד[7] הכסיל פורש[8] את האיוולת שלו. כלומר, החכם מבקש למנוע את הגעת הידיעה הרעה לאוזניהם של אלה, ששמיעתה עלולה לגרום להם צער; ולכן הוא עושה כל מה שבידו לעשות, כדי למנוע זאת; בעוד הכסיל פורש את איוולתו, ר"ל הוא מספר את הידיעה הרעה על כל פרטיה. ובכך הוא פורש את איוולתו, ר"ל בכך, שהוא מספר לשומעו את הידיעה הרעה על כל פרטיה –הוא מראה לו את טיפשותו לכל אורכה ורוחבה.
[5] "ערום" –חכם. ראה הע' 9 ליב16.
[6] "דעת" – ידיעה רעה. ראה הע' 5 לי14.
[7] הו"ו של "וכסיל" היא ו"ו הנסיבות(ראה הע' 6 לי6), שהוראתה: בעוד, כאשר וכד'.
[8] המספר דבר על כל פרטיו דומה למי שפורש דבר מקופל, כדי שהמתבונן בדבר יוכל לראותו לכל אורכו ורוחבו; והכסיל הפורש את כל ה"דעת", ר"ל את כל הידיעה הרעה (ראה ההערה הקודמת), פורש בכך, למעשה, את האיוולת שלו.