רוטנברג על משלי יג ב

רוטנברג על משלי • פרק יג • פסוק 2

הטקסט המקראי

מפרי פי איש יאכל טוב; ונפש בגדים חמס.

הטקסט הפשוט

מפרי פיו[1] ה[2]איש יאכל מזון[3] טוב; ואולם[4] נפש ה[2]בגדים תאכל[5] מזון[6] חמס.

[1] לפי נסמך במקום כינוי (בשם)

[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[3] לפי השמטת מוגדר

[4] לפי השמטת חיבור

[5] לפי השמטת נשנה (בינוני)

[6] לפי השמטת נסמך

הפירוש

מפרי פיו יאכל המושל השופט[7] מָזוֹן טוב, ואילו נפש[8] הבוגדים תאכל מְזוֹן חמס. כלומר, המשווה את המושל השופט לבוגד, על סמך העובדה, שזה וזה אוכלים מזון טוב, אע"פ שאינם עובדים עבודה גופנית קשה, מקפח את המושל השופט. אמנם נכון הוא, שבדומה לבוגד גם המושל השופט יש לו כסף לקניית מזון טוב לבני ביתו – ואולם מקור הכסף הזה של המושל השופט שונה הוא בתכלית מזה של הבוגד: המושל השופט קונה לעצמו מזון טוב בכסף, שהוא מקבל בעבור עבודת השפיטה שלו בפיו, שהיא עבודה המביאה תועלת לבני האדם[9], ואילו הבוגד קונה לעצמו מזון טוב בכסף, שבא לידו מכך, שהוא חומס את בני האדם[9].

[7] ראה הע' 6 ליב14.

[8] הוראת "נפש" כאן הוא כהוראתה ב"לא ירעיב ה' נפש צדיק", לעיל י3 (ראה הע' 7 שם).

[9] ראה פירושי ליב14.