רד"ק על תהלים/ד
א
[עריכה]למנצח בנגינות מזמור לדוד: אמרו רבותינו זכרם לברכה (שוחר טוב במקומו): המזמור הזה נאמר בשלשה מיני שבח: בנצוח בנגון במזמור.
והנראה: כי המנצח הוא אשר היה על המשוררים.
ועל ידי המנצחים היו נאמרים המזמורים.
והיו נותנים אותם למנגנים ולמשוררים, ולא תמצא בשום מקום למשורר ולמנגן אלא למנצח.
וכן בתפלת חבקוק (ג יט) למנצח בנגינותי; וכן כתוב (דברי הימים א כג ד) לנצח על מלאכת בית יי'; וכתיב (שם טו כא) בכנרות על השמינית לנצח.
ויש שהיה מנצח על כלי הנקרא נגינות, ויש על כלי הנקרא שמינית.
ועם הכלים היו נאמרים השירים והנגונים והתהלות כל אחד לפי נגונו הידוע אצלם; כי חכמה גדולה היתה והיא תעורר הנפש החכמה, והיא נספרת בכלל החכמות החיצונות.
והכלים שהיו בבית המקדש להלל הם נבלים וכנורות ומצלתים וחצוצרות ושופר.
והיו הכלים נחלקים על נגינות ידועות אצלם.
יש מהנגינות שנקרא עלמות כמו שכתוב (שם שם ג) וכתוב (תהלים מו א) על עלמות שיר.
ויש שנקרא נגינות, ובו היה נאמר זה המזמור.
ויש מהם נקרא משכיל.
ויש מהם נקרא מכתם.
ויש שגיון.
ויש מהם נחילות.
ויש שגיונות.
ויש גתית.
ויש נקרא מן הכלים עשור.
ויש עוגב.
ויש מנים.
וכל אחד חלוק בנגינתו כמו שהוא ידוע אצל בעלי החכמה.
ומצאנו כתוב אחד אומר (דברי הימים א כג ה): וארבעת אלפים מהללים ליי' בכלים אשר עשיתי להלל.
ולא נודע אם אשר היו הכלים בידם הם אשר היו אומרים המזמור בפיהם, או אם היו יחד המשוררים בפה, וכנגדם אשר היו מנגנים בכלים.
ומצאנו כתוב אחר אומר (שם ב ז ו) והלוים בכלי שיר יי' אשר עשה דויד המלך להדות ליי' כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם.
ועוד כתיב (שם כט כח): והשיר משורר והחצצרות מחצצרים.
והחצוצרות לבדם היו ביד הכהנים כמו שכתוב (במדבר י ח): ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות; ושאר הכלים היו ביד הלוים.
וכן כתיב (דברי הימים ב כט כו): ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות.
ב
[עריכה]בקראי ענני אלהי צדקי הנכון שנאמר המזמור הזה גם כן בברחו מפני אבשלום.
ואמר: בקראי ענני אלהי צדקי שאתה יודע כי עמי הצדק ועם אשר כנגדי העול והחמס, ואתה אלהים שופט עלינו.
כי כל אלהים ענינו שופט כמו שפרשנו אך יש אלהים שפטים בארץ (תהלים נח יב).
וכן נקראו בני אדם השופטים (שמות כב ח) עד האלהים יבא דבר שניהם; והגישו אדניו אל האלהים (שם כא ו).
בצר הרחבת לי הרחבת כמו תרחיב לי, כמו שפרשנו שבנבואות יאמר עבר במקום עתיד שהדבר כאלו נעשה.
וכן היתה רוח הקדש מופיעה על לשונו ואומר: הרחבת לי חנני ושמע תפלתי.
ג
[עריכה]בני איש אמר כנגד גדולי ישראל שהיו עם אבשלום.
וכן גם בני אדם גם בני איש (תהלים מט ג).
בני אדם ההמון, בני איש הגדולים.
וכן הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל (שמואל א כו טו) ; גדעון בן יואש איש ישראל (שופטים ז יד).
עד מה כבודי נפשי כמו שאמר במזמור הקודם רבים אמרים לנפשי, או פרוש כבודי
לכלמה שאני מלך ואתם מכלימים אותי ומבריחים אותי ממלכותי.
תאהבון ריק דבר שלא יתקים והוא מלכות אבשלום.
תבקשו כזב סלה: וזהו כזב דבר שאין לו קימא, כמו (ישעיהו נח יא): אשר לא יכזבו מימיו.
ד
[עריכה]ודעו כי הפלה יהוה הפריש והבדיל.
וכן והפלה יי' בין מקנה ישראל (שמות ט ד).
ופרושו: הבדילני מכל ישראל להיות מלך.
על דרך הבדיל יי' את שבט הלוי (דברים י ה).
ולמה? כי ידעני חסיד.
והחסיד הוא מי שעושה טובה עם חברו לפנים משורת הדין, ודוד עשה עם כמה בני אדם לפנים משורת הדין, שהיו עושים עמו רעה והוא היה עושה עמהם טובה.
כמו שמצאנו בשאול שהתודה אליו ואמר (שמואל א כד יח): כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה.
והנה הוא הבדילני לו ונתן לי המלוכה, ואיך תחשבו אתם לגזלה ממני ולהמליך אחר? ואף על פי שתראוני בצרה עתה, תדעו כי יהוה ישמע בקראי אליו: ויוציאני מן הצרה הזאת.
ה
[עריכה]רגזו ענין פחד כמו ורגזו וחלו (דברים ב כה) פחדו מהאל אם לא תפחדו ממני ואל תחטאו עוד לרדוף אחרי ולמרוד בי.
אמרו בלבבכם על משכבכם כי האדם על משכבו ימצא לבו יותר פנוי מעסקי העולם ואז תהיה כונתו זכה.
ואמר דוד כנגדם: חשבו בלבבכם.
וכן נקראת מחשבת הלב אמירה, האמרה בלבבה (ישעיהו מז ח).
ואמר: ודמו סלה: רצונו לומר: שתקו וחדלו למרוד בי.
כי הדממה ענין שתיקת הדבור והקול, כמו וידמו למו עצתי (איוב כט כא) ; דממה וקול אשמע (שם ד טז).
ויש שהיא שתיקת המעשה והתנועה, כמו יקם סערה לדממה (תהלים קז כט) ; מעי רתחו ולא דמו (איוב ל כז) ; וידם השמש (יהושע י יג) ; דמו עד הגיענו אליכם (שמואל א יד ט) ; לאבן דומם (חבקוק ב יט), והדומים להם.
ומזה הענין הוא ודמו סלה, כלומר: חדלו לכם ממעשיכם.
והרב מורה צדק רבנו משה בן מימון פרש (מורה הנבוכים א נ נט): שהפסוק הזה מצוה למשכילים החשובים שיכירו האמת ושבח האל בלבם כדי שלא ישיגם שגיאה בדבור; ואין זה מענין המזמור.
ו
[עריכה]זבחו זבחי צדק מאשר הרעותם הנה צריכים אתם כפרה וזבחו ליי' זבחי צדק שתשובו ולא כזבחי רשעים שנאמר בהם (משלי כא כז): זבח רשעים תועבה, שישובו לרשעתם אחר הזבחים; לפיכך אמר: זבחי צדק.
ובטחו את יהוה: לא על גבורתכם ועל היותכם המון רב, אלא ביי' תבטחו לבדו.
וקשר הבטח עם מלת אל כמו עם מלת על.
וכן בטח אל יי' בכל לבך (שם ג ה) ; אל תבטחו לכם אל דברי השקר (ירמיהו ז ד).
ז
[עריכה]רבים אמרים אותם שאמר עליהם בני איש ואמר עליהם רבים אמרים לנפשי, הם מתאוים ואומרים במרדם: מי יראנו טוב שיצליח מרד אבשלום וימות דוד וימלוך בנו.
והרע שלי טוב להם ומתאוים אותו; ואתה נסה עלינו אור פניך יהוה: לא כפי מחשבותם.
ומלת נסה בסמ"ך תחת השי"ן ובה"א תחת האל"ף, והוא כמו נשא.
ויש לפרשו לענין שאמר: ובטחו אל יי'.
אמר: רבים אין דעתם אלא לטובת העולם הזה ומתאוים אליה ואומרים: מי יראנו טוב; אבל אני ואשר עמי, אומרים: נסה עלינו אור פניך יי', כל תאותנו לאור פניך לעולם הבא.
ח
[עריכה]נתתה שמחה בלבי והנה הם גומלים לי רעה תחת טובה, כי אני היתה לי שמחה בלבי בטובתם; וזהו מעת דגנם ותירושם רבו: והם שמחים לרעתי.
וענין נתתה כענין שאמרו (בבלי יומא לח ב ובמקומות אחרים): בא לטהר מסייעין אותו.
ודרך טובה היא לאדם שישמח בטובת חבריו.
וההולך דרך טובה האל מסייעו ומדריכו; וזהו טעם נתתה.
ט
[עריכה]בשלום יחדו אשכבה ואישן אני הייתי מתאוה טובתם, ועדין אף על פי שהרעו לי אתאוה שנהיה בשלום יחדיו אני והם, ואם אשכבה ואישן שלא יהיה לי דבר המטריד אותי מהשינה אחר שהם ישובו לי.
כי אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני: כי בטוח אני שתשלים חפצי ולבטח תושיבני עמהם.
ופרוש לבדד: אתה יי' לבדך תעשה זה ובך בטחוני ולא באחר.