רבינו שמשון על נגעים ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רבינו שמשון · על נגעים · ט · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

השחין והמכוה. עור הבשר שלקה בשחין ומכוה כדמפרש ונולד במקומו בהרת באחד מארבע מראות מסגירו שבוע אחד בסוף שבוע ראשון אם יש בו שער לבן או פסיון מחליטו ואם לאו פוטרו אבל במחיה אין מטמא דמחית בשר חי בעינן ואינו זה בשר חי כיון דמקומו שחין או מכוה עד שיעשה מקומו צלקת קרום חזק ודוקא בשחין ומכוה שאין מורדין שעשו קרום כקליפת השום הוא דבעי הסגר כשנולדה במקומו בהרת אבל אם היו מורדין אין מטמאים בנגעים כדתנן לעיל בסוף פרק ו' ושם פירשתי כל הצורך:

גפת. פסולת של זיתים וחם מחמת עצמו:

רמץ. אפר כירה וחם מחמת האור:

משנה ב[עריכה]

אין מצטרפין זה עם זה. חצי גריס שחין וחצי גריס מכוה אין מצטרפין:

ואין פושין מזה לזה. דאם שחין ומכוה זה אצל זה ובאחד מהן בהרת כגריס והסגירה ובסוף שבוע פשתה לחבירו או לעור הבשר אין מחליטו או אם הבהרת בעור הבשר ובסוף השבוע פשתה לשחין או למכוה אין מחליטו וכולה מילתא פירשתי לעיל בסוף פרק ששי:

אע"פ שמקומו נעשה צלקת. שניכר שהיתה שם שחין או מכוה ואין שוה לשאר עור הבשר אעפ"כ נידון בעור הבשר מאחר דנעשה קרום חזק:

תניא בתורת כהנים ובשר כי יהיה בו בעורו שחין ונרפא (ויקרא יג) או בשר כי יהיה בעורו מכות אש (שם) מלמד שאין שחין ומכוה מצטרפין זה עם זה לא שבאו ואין ידוע אם שחין הוא ואם מכוה הוא אלא אפילו כחצי גריס שחין וכחצי גריס מכוה אין מצטרפין:

תניא בתוספתא [פ"ג] השחין והמכוה שניהם סימן אחד ושניהם טומאה אחת ולמה נחלקו שאינן מצטרפין זה עם זה כחצי גריס מן השחין וכחצי גריס מן המכוה אינן מצטרפין זה עם זה שחין ונעשית מכוה בטלה מכוה את השחין מכוה ונעשית שחין ביטל שחין את המכוה הרי הן לפניך ואין ידוע אם שחין אם מכוה טהור השחין והמכוה והנתקים השחין והמכוה והקרחת והגבחת השחין והמכוה ועור הבשר אין מצטרפין זה עם זה ואין פושין מזה לזה. הסגירו בשחין ובסוף שבוע נעשה עור הבשר. בעור הבשר ובסוף שבוע נעשה שחין יראה כתחלה. פי' הסגירו בשחין שהיה כקליפת השום. ובסוף שבוע שני נעשה עור הבשר שנעשה מקומו צלקת. או בעור הבשר הסגירו שהיה צלקת. ובסוף שבוע נעשה שחין שהצלקת נעשה כקליפת השום. יראה כתחלה אם היה בתחלה כגריס ועכשיו כסלע לא יחליט אלא יסגיר כאילו עכשיו רואה בתחלה:

תניא בתורת כהנים והיה במקום השחין שאת לבנה שיקדים השחין לשאת ולא שיקדים השאת לשחין ר"א בן יעקב אומר קרוי הוא במקומו עד שלא בא לשם כיצד היה בעור של הבשר עד שנעשה שחין ונעשה שחין ר"א בן יעקב מטמא וחכמים מטהרין. פי' ר"א בן יעקב מטמא אם תחלתה כגריס ועכשיו פשתה וברייתא דתוספתא דקתני יראה כתחלה דלא כוותיה אלא כרבנן ומטהרין לאו דוקא ולאפוקי מר"א בן יעקב דמטמא קאתו אלא יראה כתחלה:

משנה ג[עריכה]

אמרו לו למה. יסגיר הא אי אפשר להולד בו סימן טומאה דכף היד אינו מגדל שער לעולם ובפסיון נמי א"א כדאמרן דשחין ומכוה אין פושין לעור הבשר ומחיה נמי לא כדאמרן בב' סימנין בשער לבן ובפסיון ולא במחיה. שמא תכנוס ותפשה כגריס ותחזור ותפשה ויחליט:

הרי מקומה כגריס. שצרבת השחין כגריס ונולדה בו בהרת:

לא שמעתי. כלומר גם זה יסגיר אבל לא שמעתי בו טעם והיינו דקאמר ליה לר' יהודה בן בתירא אם לקיים דברי חכמים הן שיאמר טעם לקיים מה שקיבל מרבותיו דבעי הסגר ובת"כ קתני בהדיא אמרו לו והלא מקומה כגריס אמר להן כך שמעתי יסגיר. תניא בת"כ (ויקרא יג) שחין אין לי אלא שחין שיש לו להיכן שיפשה שאין לו להיכן שיפשה מנין ת"ל (שם) כי יהיה בו אפילו בכולו פי' אפילו שכסתה הבהרת כל השחין: