ראה מעשה/סימן כ"ב

סימן כב

"מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ" (איוב לה, יא).

יוּבַן לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, בְּהִקְדִּים מַעֲשֵׂה שֶׁהוּבָא בַּסֵּפֶר מַעֲשֵׂה חִיָּיא סי' נ"ח, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בַּת מֶלֶךְ אֶחָד גִּדְּלָה עוֹף אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר כְּמוֹ בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתוֹ, וְהַרְבֵּה הִיא אַהֲבָה אוֹתוֹ כְּנַפְשָׁהּ. וּבְכָל יוֹם בַּבֹּקֶר הִיא עוֹמֶדֶת לִפְנֵי כְּלוּב שֶׁלּוֹ וּמְדַבֶּרֶת עִמּוֹ דִּבְרֵי שְׂחוֹק, וְהָעוֹף אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: מִי יִתְּנֵנִי כְּצִפּוֹר נִמְלָט מִבֵּית כֶּלֶא הַזֶּה, וּמַה לִי וְלָהּ וּלְשִׂיחָתָהּ, וְהוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת אַיִן אֵיךְ יָכוֹל לְהִמָּלֵט. וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּשְׁמַע הָעוֹף בַּת הַמֶּלֶךְ מְדַבֶּרֶת לְאֶחָד מֵהָעֲבָדִים שֶׁיִּסַּע לִמְדִינַת הַיָּם לִקְנוֹת לָהּ תַּמְרוּקֶיהָ, וַיִּקְרָא הָעוֹף לְהָעֶבֶד הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עֲשֵׂה עִמִּי טוֹבָה, כְּשֶׁתֵּלֵךְ לַמָחוֹז הַהוּא אֲשֶׁר אַתָּה נוֹסֵעַ שָׁמָּה, וְתִרְאֶה עוֹפוֹת כָּמוֹנִי בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי, תִּדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמָם מִשְּׁמִי, וְהַגֶּד לָהֶם צַעֲרִי שֶׁאֲנִי אָסוּר בְּמִשְׁמֶרֶת הַכְּלוּב הַזֶּה, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לִי מַעֲדַנֵּי מְלָכִים, עִם כָּל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בִּרְאוֹתִי הַדֶּלֶת סָגוּר בַּעֲדִי, וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד: הֵן, לוּ יְהִי כִּדְבָרַיִךְ אֲמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַיִךְ. וַיֵּלֶךְ הָעֶבֶד הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ בִּכְרַכֵּי הַיָּם, וַיְהִי הַיּוֹם הוּא יוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַרְבֵּה עוֹפוֹת מִמִּין זֶה הָעוֹף עָפִין לְפָנָיו, וַיִּזְכֹּר אֶת אֲשֶׁר צִוָּה לוֹ הָעוֹף שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ, וַיִּצְעַק לְשָׁלוֹם לְהָעוֹפוֹת, וַיַּגֶּד לָהֶם אֶת דִּבְרֵי הָעוֹף הַנִּזְכָּר, וּכְשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הָעֶבֶד, וַיַּרְא וְהִנֵּה נָפַל עוֹף אֶחָד מֵהֶם בְּתוֹךְ חֵיקוֹ, וַיִּשְׂמַח הָעֶבֶד שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַיִּקָּחֵהוּ בְּיָדוֹ, וְהִנֵּה עוֹף מֵת אֶבֶן דוּמָם בְּתוֹךְ יָדוֹ. וַיִּזְכֹּר הָעֶבֶד בּוֹ וְרָצָה לַהֲקִיצוֹ וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה, וְלֹא כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ וְלֹא רִפְרֵף בְּעֵינָיו כְּלַל, וַיִּחַר לָעֶבֶד מְאֹד וַיַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וַיִּשָּׂא הָעוֹף אֶת כְּנָפָיו, וַיָּעָף עַד צִית שְׁמַיָּא. וַיִתְמַהּ הָעֶבֶד עַל תַּחְבּוּלַת הָעוֹף, וְלֹא יָדַע בְשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ. וְאַחַר זְמַן, חָזַר הָעֶבֶד לְבֵית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָעוֹף: הַאִם קִיַּמְתָּ דְּבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹם הָעוֹפוֹת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי? וַיַּעַן הָעֶבֶד וַיֹּאמֶר לוֹ: אַל תַּזְכִּירֵנִי צַעֲרִי וִיגוֹנִי, כִּי כָּךְ וְכָךְ אֵרַע לִי. וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר קָרָה לוֹ מִן הָעוֹפוֹת, וַיִּדֹּם הָעוֹף וַיַּעַשׂ עַצְמוֹ כְּאִלּוּ לֹא יָדַע מַה זֶה וְעַל מַה זֶה, וַיְהִי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, וַתָּבֹא אֵלָיו בַּת הַמֶּלֶךְ כְּמִנְהָגָהּ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ, וַיַּעַשׂ הָעוֹף אֶת עַצְמוֹ פֶּגֶר מֵת. וַתִקְצֹף עַל כָּל הַמְשָׁרְתִים לֵאמֹר: אַתֶּם הֲמִיתֶם אוֹתוֹ, וְשׁוּב צִוְּתָה לְהַשְׁלִיכוֹ אֶל הָאַשְׁפָּה. וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הוּא שָׂם נַפְשׁוֹ בִּכְנָפוֹ, וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב. אֲזַי הֵבִין הָעֶבֶד מַה הָיְתָה כַּוָּנַת מִיתַת הָעוֹף הָרִאשׁוֹן, לִרְמֹז תְּרוּפַת הָעוֹף הָאָסוּר בְּזִיקִים הַנִּזְכָּר, לְהַצִּיל עַצְמוֹ עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ מֵת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הוּא וְנִצּוֹל. וּמִזֶּה הָאָדָם לְבָבוֹ יָבִין מָזוֹר, שֶׁהוּא אָסוּר בְּרֶשֶׁת הַיֵּצֶר הָרַע, יִזְכֹּר לו‍ֹ יוֹם הַמִּיתָה וִינַצֵּל, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, יְעֻיַּן שָׁם. וְזֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי כַּוָּנַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאוֹמְרָם (תמיד לב א): מַה יַעֲשֶׂה הָאָדָם וְיִחְיֶה, יָמִית עַצְמוֹ, יְעֻיַּן שָׁם. וְזֶהוּ גַּם כֵּן כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּקֹהֶלֶת: "וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים" (קהלת ד, ב). רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁמֵּתוּ בְּעוֹדָם חַיִּים. וְלֹא תַּחְשֹׁב שֶׁמֵּתוּ לְגַמְרֵי, אֶלָּא אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עֲדֶנָה, אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ עַצְמָם כְּמוֹ מֵתִים, כְּמוֹ אוֹתוֹ הָעוֹף. וְקַל לְהָבִין. וְזֶהוּ רֶמֶז הַכָּתוּב בִּתְהִלִּים: "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" (תהלים פח, ו), רוֹצֶה לוֹמַר: אִם יָמִית עַצְמוֹ יִהְיֶה חָפְשִׁי מֵעֲבֵרוֹת הַיֵּצֶר הָרַע, [וּכְהַהוּא עוֹף הַנִּזְכָּר]. וְלֹא תַּחְשֹׁב מִיתָה לְגַמְרֵי, אֶלָּא: "כְּמוֹ חֲלָלִים שֹׁכְבֵי קֶבֶר" (תהלים פח, ו), 'כְּמוֹ' דַּוְקָא, וְלֹא מַמָּשׁ. וְקַל לְהָבִין. וְעִנְיָן הָעוֹף הַנִּזְכָּר רָמוּז בַּפָּסוּק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי יח, כא), רוֹצֶה לוֹמַר: עַל יְדֵי שֶׁהָעוֹף הַנִּזְכָּר יָדַע לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, עַל יְדֵי זֶה עָשָׂה עַצְמוֹ מִתְּחִלָּה מֵת, וְאַחַר כָּךְ חָי, וְקַל לְהָבִין.

מֵעָתָּה מְפֹרָשׁ יוֹצֵא כַּוָּנַת הַכָּתוּב הַנִּצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר, "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ" (איוב לה, יא). כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הָעוֹף הַנִּזְכָּר וְנִמְלַט מִמַּאֲסָרוֹ, כֵּן אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה שֶׁנַמִית עַצְמֵנוּ. [כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג ב) עַל פַּסוּק: "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (במדבר יט, יד), אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ], אָז נַצִּיל אֶת עַצְמֵנוּ מֵרֶשֶׁת הַיֵּצֶר הָרָע. וְקַל לְהָבִין.

הַמּוּסָר הַיּוֹצֵא מִזֶּה, שֶׁיָּמִית הָאָדָם עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּיָדוֹ. לֹא כֵן אִם יִלְמֹד הָאָדָם בְּגַאֲוָה וָבוּז, הֲגַם אִם חֲכַם הוּא, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא, בְּעִנְיַן לֵוִי בַּר סִיסִי שֶׁשְּׁלָחוֹ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לִהְיוֹת רַב וּמוֹרֶה צֶדֶק עַל עִיר אַחַת, וְכַאֲשֶׁר רָאָה שֶׁבָּנוּ לוֹ בִּימָה בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְנִתְגָּאָה, כַּאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: גִּדֶּמֶת בַּמֶּה חוֹלֶצֶת וכו', שָׁכַח וְלֹא יָדַע לְהָשִׁיב. וְיוֹתֵר מִזֶּה מָּצִינוּ בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁהָיָה עָנָיו גָּדוֹל בְּתַכְלִית, וְכַאֲשֶׁר שָׁלְחוּ אַחֲרָיו בְּנֵי בְּתֵירָא וְהוֹשִׁיבוּהוּ בָּרֹאשׁ וְהָיָה מִקַּנְטְרָן בִּדְבָרִים, שָׁכַח דִּין סַכִּין שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לִשְׁחֹט אֶת הַפֶּסַח, וְלֹא יָדַע לְהָשִׁיב. וְעָנָה וְאָמַר לָהֶם: הֲלָכָה זוֹ שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי. וְהַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וכו'.

וּבוֹא וּרְאֵה מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה, שֶׁהֵבִיא הָרַב אֵלִיָּהוּ הַכֹּהֵן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסִפְרוֹ, בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁפֵּרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה מִסִּבָּה שֶׁלֹּא הָיוּ מְכַבְּדִים אוֹתוֹ וְלֹא הָיוּ מַעֲשִׁירִים אוֹתוֹ. בָּא אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְנִרְאֶה לוֹ כִּדְמוּת זָקֵן, וְהִבְטִיחוֹ עַל הָעֹשֶׁר, וְאָמַר לוֹ: שׁוּב לְדַרְכְּךָ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא. וְחָזַר לְלִמּוּדוֹ וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם, וַעֲדַיִן הָיָה חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ: מַה מוֹעִיל זֶה לִי מֵאַחַר שֶּׁאֵין מְכַבְּדִים אוֹתִי, וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲשׂוּ הַחֲכָמִים סְעוּדָה לְגוֹמְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וַיַזְמִינוּ גַּם לְזֶה וְהוֹשִׁיבוּהוּ בְּסוֹף הַמְּסֻבִּין, וַיִּחַר לָזֶה מְאֹד וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ לָקוּם מִשָּׁם וְלִפְרֹשׁ מִן הַתּוֹרָה, וּבָא אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזֹאת הַסְּעוּדָה כִּדְמוּת רוֹעֵה, וְשָׁאַל מִן הַחֲכָמִים הַמְּסֻבִּין שָׁם, וְאָמַר: שְׁאֵלָה יֵשׁ לִי לִשְׁאֹל מִכֶּם. וַיֹּאמֶר: אֶמֶשׁ רָאִיתִי בְּעֶדְרִי כִּבְשָׂה אַחַת מְעֻבֶּרֶת, וּבַבֹּקֶר רָאִיתִי כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה כִּדְמוּת כֶּלֶב, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּנוֹ אוֹ לֹא, אִם נֹאמַר שֶׁהוּא בְּנוֹ וְהַיּוֹצֵא מִן הַטָּהוֹר טָהוֹר אוֹ נֹאמַר שֶׁהַכִּבְשָׂה יָלְדָה וְלָדָהּ בְּמָקוֹם מֻצְנָע וָמֵת וְלָדָהּ וְזֶה שֶׁאַחֲרֶיהָ נִתְחַבֵּר עִמָּהּ וְהוּא וָלָד שֶׁיָּצָא מִן הַטָּמֵא, אִם כֵּן מַה יִהְיֶה הַדִּין? וַיַּעֲנוּ הַחֲכָמִים וַיֹּאמְרוּ: מֵאַחַר שֶׁלֹּא רָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ שֶׁזּוֹ הַכִּבְשָׂה יָלְדָה אוֹתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁהוּא יֶלֶד שֶׁיָּצָא מִן הַטָּמֵא וְנִתְחַבֵּר עִמָּהּ וְאָסוּר לְאוֹכְלוֹ, כְּשֶׁשָּׁמַע אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כֵן פָּנָה לֵילֵךְ, קָרָא אוֹתוֹ תַּלְמִיד שֶׁהָיָה בְּסוֹף הַמְּסֻבִּים לַרוֹעֶה וְאָמַר לוֹ: לֵךְ וְתֶן לִפְנֵי הַוָּלָד הַזֶּה כְּלִי שֶׁל מַיִם, אִם מְלַקְלֵק בִּלְשׁוֹנוֹ הוּא כֶּלֶב, וְאִם לָאו הוּא וָלָד שֶׁיָּצָא מִן הַטָּהוֹר, אָמַר לוֹ הָרוֹעֶה: כְּבָר עָשִׂיתִי הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה כֵן וּפְעָמִים עוֹשֶׂה כֵן, אָמַר לוֹ: לֵךְ וּרְאֵה בְּשָׁעָה שֶׁמַּשְׁתִּין אִם מֵקִים רַגְלוֹ מִן הָאָרֶץ הוּא כֶּלֶב, וְאִם שׁוֹקֵעַ רַגְלוֹ בָּאָרֶץ הוּא גְּדִי. אָמַר לוֹ: כְּבָר עָשִׂיתִי הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה כֵן וּפְעָמִים עוֹשֶׂה כֵן. אָמַר לוֹ הַתַּלְמִיד: לֵךְ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ מֵרֹאשׁ הַגָּג לָאָרֶץ, אִם מְדַלֵּג מִיַּד לָאָרֶץ הוּא וָלָד כָּשֵׁר, וְאִם אוֹחֵז בְּצִפָּרְנָיו בִּשְׂפַת הַגָּג הוּא כֶּלֶב, אָמַר לוֹ: כְּבָר עָשִׂיתִי כֵן וּפְעָמִים עוֹשֶׂה כֵן פְּעָמִים כֵּן, אָמַר לוֹ: לֵךְ שְׁחֹט אוֹתוֹ וְקַח חֲתִיכַת בָּשָׂר מִמֶּנּוּ וְשִׂים עַל הַגֶּחָלִים, אִם מִתְפַּשֵּׁט הַבָּשָׂר וְאֵינוֹ מִתְמַעֵט הוּא כֶּלֶב, וְאִם לָאו הוּא וָלָד כָּשֵׁר, כְּשֶׁשָּׁמַע כֵן, וַיִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַיֹּאמַר: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה בְּתוֹכְכֶם, וְתָמֵהַּ אֲנִי עֲלֵיכֶם אֵיךְ תַּנִּיחֻהוּ בְּסוֹף חֲבוּרַתְכֶם, וְלֹא תּוֹשִׁיבֻהוּ בָּרֹאשׁ עַל כֻּלְּכֶם, יַעַן עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת שֶׁגָּדְלָה חָכְמָתוֹ הַרְבֵּה מֵחָכְמַתְכֶם, מִיַּד כָּבְשׁוּ פְּנֵיהֶם וְלֹא מָצְאוּ מַעֲנֵה בְּפִיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ הַחֲכָמִים גֹּדֶל חָכְמָתוֹ, וַיְשִׂימוּהוּ נָשִׂיא עֲלֵיהֶם וַיַעֲשִׁירוּהוּ עֹשֶׁר גָּדוֹל, וַיְהִי אַחַר יָמִים מוּעָטִים, חָשַׁב זֶה הַתַּלְמִיד בְּלִבּוֹ: כַּמָּה גֹּדֶל שְׂכַר הַתּוֹרָה, וְאִם בָּעוֹלָם הַזֶּה כֵן כָּל שֶׁכֵּן לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ. וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִבְחֹר בִּכְבוֹד עוֹלָם הַזֶּה, וְאָמַר: טוֹב שֶׁהָיָה זֶה שְׂכָרִי הַטּוֹב מֻצְנָע לִי לְאַחַר מוֹתִי יוֹתֵר מֵחַיִּים, וּפֵרֵשׁ עַצְמוֹ מִכָּל עֹשֶׁר וְכָבוֹד וַהֲבָלִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהָיָה לוֹמֵד לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּלֶב טוֹב וּבְנֶפֶשׁ חָפֵצָה וכו'.

וְעַל פִּי זֶה פֵּרַשְׁתִּי בַּעַנִיוּתִּי בִּדְרַשׁוֹתַי כַּוָּנַת הַכָּתוּב: "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד" (איוב יד, ד), רוֹצֶה לוֹמַר: עַל אוֹתוֹ כֶּבֶשׂ שֶׁהוּא כִּדְמוּת כֶּלֶב, אִם תִּרְצֶה לֵידַע הַסִּימָנִים שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר 'לֹא אֶחָד', רוֹצֶה לוֹמַר: לֹא סִימָן אֶחָד מוֹעִיל, אֶלָּא צָרִיךְ אַרְבָּעָה סִימָנִים, וּבָם אֵדַע אִם טָהוֹר אִם טָמֵא. וּכְמוֹ שֶׁהֵשִׁיב אוֹתוֹ תַּלְמִיד לְאֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְקַל לְהָבִין, וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה (חקת יט א) וּבְתַנְחוּמָא סֵדֶר חֻקַּת (ג) דָּרְשׁוּ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: 'זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא, לֹא אֶחָד" (איוב יד, ד). כְּגוֹן אַבְרָהָם מִתֶּרַח, חִזְקִיָּה מֵאָחָז, יֹאשִׁיָּה מֵאָמוֹן, מָרְדְּכַי מִשִּׁמְעִי, יִשְׂרָאֵל מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הָעוֹלָם הַבָּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. מִי עָשָׂה כֵן. מִי גָּזַר כֵּן. מִי צִוָּה כֵן. לֹא אֶחָד. לֹא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּמָּן תְּנִינָן, בַּהֶרֶת כִּגְרִיס, טָמֵא. מַאי כִּגְרִיס, כַּחֲצִי פוּל, בָּאָדָם, טָמֵא. פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ, טָהוֹר. מִי עָשָׂה כֵן. מִי גָּזַר כֵן. מִי צִוָּה כֵן. לֹא אֶחָד. לֹא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּמָּן תְּנִינָן, הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת וְלָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, וְהוֹשִׁיטָה חַיָּה אֶת יָדָהּ וְנָגַע בָּהּ, הַחַיָּה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד. הַמֵּת בַּבַּיִת, הַבַּיִת טָהוֹר. יָצָא מִתּוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. מִי עָשָׂה כֵן. מִי צִוָּה כֵן. מִי גָּזַר כֵּן. לֹא אֶחָד. לֹא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּמָּן תְּנִינָן, כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הִיא גּוּפָהּ מְטַהֶרֶת בְּגָדִים. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חֻקָּה חָקַקְתִּי, גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי, וְאֵין אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲבֹר עַל גְּזֵרָתִי. וּבְמַסֶּכֶת נִדָּה ד"ט ע"א אִיתָא: תַּנְיָא דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חֵלֶב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר (רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵיבָרֶיהָ מִתְפָּרְקִין וְאֵין נַפְשָׁהּ חוֹזֶרֶת עָלֶיהָ עַד כ"ד חֹדֶשׁ), אָמַר רַבִּי אִלְעָאִי: מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי מֵאִיר, דִּכְתִיב: "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד", וְרַבָּנָן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, זוֹ שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא, וְאָדָם הַנּוֹצָר מִמֶּנָּה טָהוֹר, וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: אֵלּוּ מֵי הַנִּדָּה, שֶׁהַמַּזֶה וּמַזִּין עָלָיו טָהוֹר, וְנוֹגֵעַ טָמֵא, וּמַזֶּה טָהוֹר וְהָכְתִיב: "וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו" (במדבר יט, כא). אֶלָּא מַאי מַזֶּה נוֹשֵׂא וכו', יְעֻיַּן שָׁם. ופירש"י, מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי מֵאִיר, כְּלוֹמַר, מִנַּיִן לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר דְּדַם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, דִּכְתִיב: "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא" (איוב יד, ד), פירש"י טָהוֹר מִטָּמֵא, חָלָב מִדַּם, 'לֹא אֶחָד?' בְּתֵימָה, כְּלוֹמַר: יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם.

וְנִרְאֶה שֶׁזֶּה רוֹמֵז בַּפָּסוּק עַצְמוֹ: "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא" (איוב יד, ד), הוּא רוֹמֵז לָזֶה, גָּמַר אוֹמֵר לֹא אֶחָד בְּגִימַטְרִיָּא דָּם. וְאוֹתִיּוֹת הַסְּמוּכוֹת לֹא אֶחָד הֵם גִּימַטְרִיָּא חָלָב, לִרְמֹז דְּדַם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. וְכֵן לֹא אֶחָד גִּימַטְרִיָּא חָלָב עִם שְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת וְהַתֵּבָה. א"נ לְפָרֵשׁ בְּאֹפֶן אַחֵר, בְּהִקְדִּים מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז, דְּאִם נִמְצָא בַּדֶּרֶךְ אֵיזֶה הָרוּג בַּר מִינַן, וְלֹא נוֹדַע אִם הוּא יִשְׂרָאֵל אוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי גַּם הַיִּשְׁמְעֵאלִים מְהוּלִים, הַתִּקּוּן הוּא שֶׁיִּמְנוּ אֶת שִׁנָּיו, אִם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים אָז הוּא יִשְׁמָעֵאל, וְאִם הֵם ל"ב אֲזַי הוּא יִשְׂרָאֵל. וְנָתְנוּ סִימָן לַדָּבָר: שְׁנַיִם אוֹחֲזִים בַּטַּלִּית, רוֹצֶה לוֹמַר: מִי שֶׁלּוֹבֵשׁ הַטַּלִּית שֶׁיֵּשׁ לוֹ ל"ב חוּטִין יֵשׁ לוֹ ל"ב שִׁנַּיִם, עוֹד נָתְנוּ סִימָן אַחֵר: "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן,וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג, ט). וְעַל פִּי זֶה פֵּרֵשׁ הָרַב מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת כַּוָּנַת הַכָּתוּב: "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים" (תהלים קמז, כ), הָרוֹמֵז לְיִשְׂרָאֵל "בַּל יְדָעוּם" (תהלים קמז, כ), יְעֻיַּן שָׁם, וַאֲנַן בְּדִידַן נִרְמֹז עִנְיַן זֶה בַּפָּסוּק הַנִּזְכָּר: "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא" (איוב יד, ד), רוֹצֶה לוֹמַר: מֵהֵיכָן תֵּדַע הֶהָרוּג אִם הוּא טָהוֹר אוֹ טָמֵא, לָזֶה אָמַר: 'לֹא אֶחָד', רוֹצֶה לוֹמַר: הַטָּמֵא ל"א וְהַטָּהוֹר ל"א וְאֶחָד שֶׁהֵם ל"ב, ודו"ק. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁבְּעָרֵי הַמַּעֲרָב עוֹשִׂים נִסָּיוֹן אַחֵר, שֶׁאֶחָד מִן הַחֲבֵרִים מוֹצִיא דָּם מִזְּרוֹעוֹ וּמַנִּיחַ עַל זְרוֹעַ הֶהָרוּג, אִם נִדְבַּק בּוֹ הַדָּם אֲזַי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מִזֶּרַע הַיִּשְׂרָאֵל, וְאִם לָאו יוֹדֵעַ שֶׁהוּא אֵינוֹ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְאֶפְשָׁר שֶׁעוֹשִׂים זֶה בִּשְׁעַת הַדְּחָק, כְּגוֹן שֶּׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם אוֹ כְּבָר נָבְלָה בְּשָׂרוֹ וְעוֹרוֹ, וְלֹא הֵבִיאוּ כִּי אִם הָעֲצָמוֹת אוֹ בְּלֹא גֻּלְגֹּלֶת וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי עוֹשִׂין נִסָּיוֹן שֶׁל הַדָּם, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה גַּם אֶת זֶה רָמוּז פֹּה: "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא" (איוב יד, ד), אִם הֶהָרוּג הַזֶּה טָהוֹר אוֹ טָמֵא לֹ"א אֶחָ"ד גִּימַטְרִיָּא דָּם וְכַנִּזְכָּר, וְקַל לְהָבִין.

וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְלַמְדוּ זֶה הָעִנְיָן מִמַּעֲשֵׂה שֶׁהָיָה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה בִּימֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִנִּיחַ כָּל מָמוֹנוֹ וְעוֹשְׁרוֹ וְקִנְיָנוֹ בְּיַד הָעֶבֶד וּבְנוֹ הָיָה בְּעָרֵי אַפְרִיקָה, וּבְתוֹךְ אוֹתָם הַשָּׁנִים מֵת הָאִישׁ הַהוּא, וְנִשְׁאָר הַמָּמוֹן בְּיַד הָעֶבֶד. כַּאֲשֶׁר הַבֵּן בָּא לְבֵית אָבִיו, יָצָא הָעֶבֶד לִקְרָאתוֹ לְדוֹחֲפוֹ וּלְקַלְּלוֹ, וְהַבָּחוּר נָטַל הַמַּקֵּל וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת הָעֶבֶד, וְהָיְתָה מְרִיבָה גְּדוֹלָה בֵּינֵיהֶם וְאֵין מַצִּיל. עַד שֶׁבָּרַח בֶּן הַזָּקֵן וְהָלָךְ לִפְנֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, "עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם" (איכה ה, ח), וַיְסַפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ לְהַבָּחוּר: יֵשׁ לְךָ עֵדִים שֶׁהוּא מָמוֹן אָבִיךָ? אָמַר לוֹ: לָאו. אַחַר כָּךְ קָרָא לָעֶבֶד וְאָמַר לוֹ: כֵּיוָן שֶׁאַתָּה מֻחְזָק בַּמָּמוֹן, לֵךְ לְשָׁלוֹם וְלֹא תָּשִׁיב לוֹ דָּבָר. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע כֵּן בֶּן הַזָּקֵן הִתְחִיל לִבְכּוֹת וְלִצְעֹק לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְחָזַר אֶצְלוֹ פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ עַד שֶׁגָּעַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: אִם יֵשׁ לְךָ עֵדִים מוּטָב, וְאִם לָאו מַה אֶעֱשֶׂה לְךָ, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע שְׁלֹמֹה בְּנוֹ דִּבְרֵי אָבִיו הַמֶּלֶךְ, קָרָא לְאוֹתוֹ הַנַּעַר מִצַּד אֶחָד, וְאָמַר לוֹ: תִּצְעַק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, וְאִם יִכְעֹס עָלֶיךָ עוֹד, אֱמוֹר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם אַתָּה לֹא תַּעֲשֶׂה לִי דִּין, שִׂים אוֹתִי בְּיַד שְׁלֹמֹה בִּנְךָ. וְכֵן עָשָׂה דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וּמָסַר אֶת הַדִּין הַזֶּה בְּיַד שְׁלֹמֹה בְּנוֹ, לִשְׁפֹּט אֶת הַדִּין, אָז אָמַר שְׁלֹמֹה לְאוֹתוֹ בָּחוּר: יוֹדֵעַ אַתָּה בְּאֵיזֶה מָקוֹם קָבוּר אָבִיךָ? אָמַר לוֹ: לָאו, שָׁלַח וְקָרָא לְאוֹתוֹ עֶבֶד, אָמַר לוֹ: תַּכִּיר קֶבֶר אָבִיךָ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה: לֵךְ וְהָבֵא לִי זְרוֹעַ שֶׁל אָבִיךָ. מִיַּד הָלַךְ אֶל הַקֶּבֶר וְחָתַךְ זְרוֹעַ שֶׁל אֲדוֹנָיו וֶהֱבִיאוֹ לִפְנֵי שְׁלֹמֹה. אָמַר לָהֶם שְׁלֹמֹה: הַקִּיזוּ דָּם שְׁנֵיכֶם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יְקַבֵּל דָּמוֹ בַּכְּלִי שֶׁלּוֹ, וְכֵן עָשׂוּ. אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לְאוֹתוֹ הָעֶבֶד: טְבוֹל הָעֶצֶם בַּדָּם שֶׁלְּךָ טָבַל וְלֹא נִצְבַּע, אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ לְבֶן הַזָּקֵן:טְבוֹל גַּם אַתָּה הָעֶצֶם בַּדָּם שֶׁלְּךָ, טָבַל הָעֶצֶם וְהִנֵּה נִצְבַּע בְּדָם הַבָּחוּר. מִיַּד הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ הָעֶצֶם וְהֶרְאָהוּ לְכָל הָעָם וְאָמַר לָהֶם: רְאוּ זֶה הַדָּם מִזֶּה הָעֶצֶם, יָצָא זֶה הַבָּחוּר, מִיַּד תָּמְהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתֵכֶף גָּזַר שְׁלֹמֹה עַל אוֹתוֹ הָעֶבֶד לְהַחְזִיר כָּל אוֹתוֹ הַמָּמוֹן לְהַבָּחוּר שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְהָעֶבֶד הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. וְכָךְ נֶאֱמַר עַל שְׁלֹמֹה: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" (מלכים א' ה, יא). עַל כֵּן מָצָאתִי כָּתוּב בַּסֵּפֶר עוֹשֶׂה פֶּלֶא, וַהֲגַם כִּי שָׁם נֶאֱמַר עַל הַבֵּן שֶׁל אוֹתוֹ הָעֶצֶם, עִם כָּל זֶה בִּשְׁעַת הַדָּחַק שֶׁלֹּא מָצְאוּ גֻּלְגֹּלֶת כְּדֵי לְמַנּוֹת הַשְּׁנַיִם אוֹ כְּבָר בָּלָה בְּשָׂרוֹ וְעוֹרוֹ שֶׁלֹּא נִמְצָא כִּי אִם אַחַר זְמַן שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ כִּי אִם הָעֲצָמוֹת וְעָשׂוּ נִסָּיוֹן זֶה וְהוֹעִיל, כִּי מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ, "גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה" (תהלים עז, טז), כִּי כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נַחְנוּ, לְאַפּוּקֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּלְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין טָמֵא לַטָּהוֹר, וְקַל לְהָבִין.

אוֹ נֹאמַר בְּאֹפֶן אַחֵר, וְתֵבַת לֹא אֶחָד בְּתֵימָהּ, עַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ ובש"ס הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה, וְהוּא בְּהִקְדִּים מַה שֶּׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא דַּחֲגִיגָה (עירובין יג ב): יָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה עוֹלָם, שֶּׁאֵין בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר כְּמוֹתוֹ, וְלָמָּה לֹא קָבְעוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָרְדוּ חֲבֵרָיו לְסוֹף דַּעְתּו,ֹ שֶׁהָאוֹמֵר עַל דָּבָר אֶחָד מ"ט פָּנִים שֶׁהוּא טָהוֹר, אַחַר כָּךְ אוֹמֵר לָהֶם שֶׁהוּא טָמֵא, וְאוֹמֵר לָהֶם מ"ט פָּנִים שֶׁהוּא טָמֵא, וְלֹא יָדְעוּ לְהַכְרִיעַ חֲבֵרָיו אִם הוּא טָמֵא אוֹ טָהוֹר, וְלָזֶה אָמַר אִיּוֹב: "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא" (איוב יד, ד), רוֹצֶה לוֹמַר: מִי יַכְרִיעַ עַל דָּבָר זֶה אִם הוּא טָמֵא אוֹ טָהוֹר, "לֹא אֶחָד?" (איוב יד, ד) לֹא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם? אֲבָל חֲבֵרָו שֶׁל רַבִּי מֵאִיר לֹא יָכְלוּ לְהַכְרִיעַ, הוֹאִיל וְהַטְּעָמִים שָׁוִים מ"ט לְכָל צַד, וְקַל לְהָבִין, וְעַיֵּן בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ טוֹבַת מַרְאֶה שֶׁהֶאֱרַכְתִּי בְּעִנְיַן זֶה מִשֵּׁם הַמְּקֻבָּלִים, מִשּׁוּם שֶׁרַבִּי מֵאִיר הָיָה מִנִּיצוֹץ מ"ט שַׂר הַפְּנִים, וְלָכֵן הָיָה נוֹתֵן מ"ט טְעָמִים לְכָל צַד, לֵךְ נָא רְאֵה דִּינִים הַשַּׁיָּכִים לְפֹה כְּתוּבִים לְעֵיל סִימָן ב דַּף י"ו ע"א וּב'.