קצות החושן על חושן משפט קלא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה](א) אפי' קנו הטעם משום דערבות הוי אסמכתא ולא קני כי אם מטעם הימנות' שנותן לה גמר ומקני וה"ז חוזר בו ואינו רוצה בהימנותא דידי' משא"כ בערב לאחר מתן מעות מיד קנו מיני' נגמר הענין בצירוף הימנות' שקיבלו לערב סמ"ע ע"ש:
סעיף ד
[עריכה](ב) לפטרו מן הערבות ע' ש"ך דהיינו דוקא להיש חולקי' ארמב"ן בדין שכת' המחבר אבל לדעת המחבר דאינו יכול לכופו המלו' גם ללוה אינו יכול לכופו ע"ש:
(ג) צריך להאמין דוקא בזה ששכח העכו"ם והי' ספק אם יתבע המעות כלל ממנו משא"כ בערב דעלמ' מש"ה כ' בש"ע בסמוך דהערב יכול לכוף ללוה סמ"ע:
סעיף ז
[עריכה](ד) ואנסו ליתן לו והא דמדברי הש"ע בסי' צ"ג סעיף ט"ו בכיוצ' בזה דמשמע דאינו חייב לשלם עד שיברר שהחייב לא פרע דהתם הי' העכו"ם המוכר עיקר עסקו עם לוי אלא שלרווחא דמלת' לקח ג"כ התקשרות מראובן שאם לא יפרענו לוי יפרענו הוא וכיון דנתרצ' העכו"ם תחלת תביעתו מלוי לא ס"ד לראובן גופי' שהכותי יבא עליו והיא ג"כ מלתא דלא שכיח מש"ה קאמר שם דשמעון א"ל לתת לו כתב אחריות על זה אבל הכא דהכניס נפשו להיות ערב לעכו"ם ובדיניהן הולכין תחל' לערב מש"ה חייב ראובן לשלם בכל ענין סמ"ע:
סעיף ח
[עריכה](ה) מכר לשמעון שדה הטעם משום דבשאר ערבות אמרי' דאגב הימנות' גמר ומקני אבל כאן ל"ש ה"ט דלא על הימנות' דבערב קנה דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה אבל כשקנו מידו דערב שהוא חייב לשלם דמי מכר זה בכל עת שירצ' הלוקח לבטל המקח אפי' באין מערער על השדה צריך להחזיר מעותיו דאז אנו רואים דעיקר ערבותו שיהיו מעותיו בטוחים וחייב בערבות דעלמ' סמ"ע:
סעיף יג
[עריכה](ו) וכל הבאים הש"ע ס"ל דהרמב"ם דפטר הערב הוא לשטתו דאינו יכול להתחייב עצמו בדבר שאינו קצוב וכמבואר סי' ס' והחולקים על הרמב"ם דיכול לחייב עצמו בדבר שאינו קצוב גם כאן חולקין ועמ"ש בסמ"ע ועמ"ש בסי' ס' סק"ב: