קצות החושן על חושן משפט קכד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) הנתבע אינו יכול ע' ש"ך שהביא בשם מוהר"ש דאם העמיד נתבע מורשה ונתחייב ע"י הודאת מורשה מצי נתבע למיהדר בי' ובש"ך כתב דהעיקר כדברי הריב"ש סי' שצ"ב דהודאות מורשה מהני וראייתו מירושלמי גבי הגע עצמך שיודה במקצת ע"ש ולי נרא' דהיכ' שהעמיד הנתבע מורשה ושם דבריו בפיו כך וכך תטעון וכך וכך תודה אמרינן שליח של אדם כמותו והוי הודא' גמורה כיון שהוד' ע"י שלוחו שהוא כמותו אבל אם העמיד מורש' לטעון עבורו ולא שם הודאתו בפיו אלא שהוא הוד' מעצמו בזה לא מהני הודאת מורשה ומה דאמרינן גבי כ"ג וימנה אנטלר היינו שיסדר הודאתו וטענתו בפיו וע' ב"י שכ' בשם הרשב"א דעתו שאין הנתבע יכול למנות טוען שיטעון מעצמו וע' בריב"ש סי' שפ"ב אם השליח אומר קדשתי למשלח והיא אומרת לא נתקדשתי המשלח אסור בקרובותי' מפני דברי השליח שהוא כמותו והיא מותרת בקרובי משלח הובא בב"י אה"ע סי' ל"ה ומשמע דבזה שלוחו כמותו להודא':