לדלג לתוכן

קצות החושן על חושן משפט עד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב

[עריכה]

(א) החששות. כתב הבית יוסף אם מתחלה בשעת הלואה הי' שינוי מטבעו' והלוה לזה על זמן כי אולי בתוך הזמן יעבור הרעש וכן הי' ועתה רוצ' הלוה לפרעו תוך זמן אע"פ שעבר החשש הואיל ומתחלה הי' לטובת המלוה הזמן תו לא מצי הדר בי' תוך זמן לשלם ועיין שם שנסתייע מדברי ש"ג באותן אנשי' המלוי' לבעלי חניות שיהי' להם מלוים לגוים בריבית והם יקחו מהרווחי' כפי התנאי והמות' המעו' יהיה שייך לבעל המעות הואיל וזמן לטובת בעל המעות אין בעלי חניות יכולין לחזור בתוך זמנו ועיין שם בש"ך דגם הוא מודה בעיקר הדין של הש"ג. אלא שראיתי בתומים שדוחה דברי הש"ג מהאי דמקבל עיסקא דיכול לחזור בתוך זמן ומשום דפועל יכול לחזור בחצי יום אף זה כמוהו דמתעסקין בשל המלוה דמקבלין שכר עקב טרחתם למה לא יכולין לחזור ועיין שם שכתב דלכן ברור דדין הש"ג אין לו שורש ועיקר ופשיטא דיכולין בעלי החניות לחזור וע"ש. אמנם לפמ"ש בסימן רצ"ג בהא דכתב השלחן ערוך דאם הפקידו אצלו לזמן ידוע אינו יכול להכריחו לקבל תוך זמנו והוא מדברי הרב המגיד פ"ז משאלה דיכול לומר קבלת עליך שמירתו עד זמן פ' והוא גם כן סברת הראב"ד וקשה נמי מ"ש מפועל דיכול לחזור ועין בריטב"א פרק קמא דקידושין שנתקשה בזה אמנם צ"ל דהראב"ד והרב המגיד ס"ל דשמירה אינו ענין לפועל והוא דוקא פועל יכול לחזור משום דלי בני ישראל עבדים אבל שמירה דהוא חיוב ושעבוד שתחיי' לשלם אם יגנב או יאבד תוך הזמן אם כן גם כשמחזירו למפקיד ונגנב או נאבד בבית הבעלים נמי חייב השומר לשלם וכמ"ש בשלחן ערוך בסי" ע"ב סעיף ג' במשכון שהחזיר ללוה ואם כן הא נמי דכתב בשלחן ערוך יו"ד סימן קע"ז במקבל עסקא דיכול לאזור בחצי יום דוק' מטורח פעולתו שמחויב מקבל העסק יכול לחזור כדכתיב כי לי בני ישראל עבדים אבל מדין שמיר' שמקבל עליו לשמור חלק הפקדון לא נפיק מחיובו דלא גרע משאר שומרין דאינו יכול לחזור עד הזמן וכמ"ש בשו"ע בסימן רצ"ג ואם כן הוא הדין בהך דש"ג אין יכולין לחזור מחיוב שמירתן כיון דהיה לתועלת המלוה ואם אירע קלקול נתחייבו בשמירה ודוק ועמ"ש בסימן עיין סק"ח: